מדינה בשבי רגולטורי ותודעתי של תאגידי הגז

על שלש עתירות בנושא אסדת הטיפול בגז

בדיון החוזר שהתקיים ב-18 לדצמבר בעתירה של שש מועצות מקומיות ועמותת צלול, ביטל השופט אברבנל את הצו הארעי שניתן כנגד הפעלת אסדת לווייתן ואישר את המשך עבודות הרצת אסדת לווייתן.

השופט החליט כפי שהחליט, בין השאר מכיוון שהוא האמין לטענות של נציגי המדינה ונובל אנרג'י בדבר מידת הסיכון הנשקפת לבריאות הציבור כתוצאה מפליטת גזים רעילים מהאסדה בתקופת ההרצה ובהפעלת שבשגרה של האסדה, ובדבר ההשלכות מרחיקות הלכת והפגיעה המשמעותית בקידום הפרויקט העלולה להיגרם כתוצאה ממתן הצו המבוקש.

על אמינות ומערכת היחסים, בין תאגידי הגז, משרדי הממשלה והנהגת המדינה 

לפי השופט, עמדתם של אנשי המקצוע מטעם המדינה, לא נסתרה על ידי מומחים מטעם העותרים.אלא שלנו, העוסקים בנושא מזה זמן רב יש ניסיון רע מאוד עם האמינות של גופים אלו, בעיקר כאשר המדובר בגז, וביחסים בין תאגידי הגז, משרדי הממשלה והנהגת המדינה.

עמדתם של אנשי המקצוע מטעם המדינה, ומודל פיזור המזהמים שמשרד הגנת הסביבה משתמש בו, מתבססים על נתונים שסיפקה ומספקת נובל אנרג'י. ואני לא רוצה לכתוב עם המצב הקשה בו נמצאים מומחים אלו, שיש להם 'חמישה ילדים לפרנס', שצריכים להתיישר לפי 'רוח המפקד'.

על ממצאי המאמר המדעי הבלתי תלוי – ועל הערכת החסר הגסה שספקה נובל ביחס להערכת ההשפעה על הסביבה   

בספטמבר 2019, לפני הדיונים בבית המשפט, פורסם מאמר מדעי בלתי תלוי שנכתב בידי מומחים ועבר ביקורת עמיתים בכתב העת Environmental Impact Assessment Review. 

לפי המאמר, הערכת ההשפעה הסביבתית שסיפקה נובל אנרג'י בנוגע לאסדת הגז לווייתן היא "הערכת חסר גסה" של כמות פליטת החומרים המזהמים לאוויר של ישראל, מכילה "שורה של פגמים", מתבססת על מודלים "פשטניים מדי" וצריכה להתבצע בצורה מקצועית יותר. 

עיקרי הדברים במאמר:

• 'אנו מספקים הוכחות לשורה של ליקויים בהערכת ההשפעות על הסביבה של אסדת הטיפול בגז בים התיכון.

• מודל הפליטות בו נעשה שימוש לא היה שמרני, והניח רק פליטות רציפות בלבד.
• מודל פיזור הפליטות הוא פשטני מדי וחסרה בו אינטראקציה בין שכבות גבול ימיות-יבשתיות.
• הערכת השפעות על הסביבה מלמטה למעלה, לעתים קרובות מעריכה בחסר את הפליטות האמיתיות.
• פליטות לסירוגין מאסדות עיבוד נפט וגז הן חוזרות על עצמן ונפוצות 
(עוד על המאמר המדעי שפורסם – בכתבה הבאה.)

על שיטת ההתמודדות של המערכת עם ההתרעות והעתירות 

במקביל לעתירה זו, הגישה עמותת שומרי הבית שתי עתירות, אחת בנושא הרכב הקונדנסט שנידונה בפני השופט וינוגרד, והשנייה עתירה מנהלית לעצירת הרצת האסדה בשל של אי עמידה של נובל בהוראות המשרד להגנת הסביבה שנידונה בפני השופט אברבנל.

בדיון בעתירה בפני השופט אברבנל, עמותת 'שומרי הבית' רצתה להגיש דו"ח מדעי חדש שכתבו ב- 19 לדצמבר פרופסורים למטאורולוגיה וזיהום אוויר. לפי הדו"ח החדש, הזיהום הצפוי בעת הרצת אסדת לוויתן גדול משמעותית מדיווחי נובל אנרג'י, עליהם מסתמכים משרדי הממשלה. 

השילוב של הדו"ח החדש הזה עם הדו"ח הרפואי שכתב פרופסור ברחנא, מדאיג מאוד ביחס להיקפי הזיהומים וההשלכות הבריאותיות שלהם.

אבל, נובל אנרג'י המשיכה במדיניות ההסתרה הדורסנית שלה והתנגדה בכל תוקף שהדוח יוגש, בטענה שהוא לא הוגש מראש בעתירה. השופט קיבל את ההתנגדות של נובל, והדוח לא נידון.

זו שיטה מעניינת, מסתירים מהציבור את הנתונים, בניגוד לחוק אוויר נקי, וכך מונעים אפשרות לבדוק את הנתונים ולהכין דו"חות מומחים מבעוד מועד, ואז מונעים בטענות פרוצדורליות את הגשת הדו"ח לדיון בבית המשפט. התוצאה, כפי שכתב השופט אברבנל שעמדתם של אנשי המקצוע מטעם המדינה, לא נסתרה על ידי מומחים מטעם העותרים.

בדיונים בבית המשפט עלו מספר טיעונים וחידושים מעניינים.
את הניטור מבצעת נובל, נתנו לחתול לשמור על השמנת.
במקום לנטר את הפליטות באופן רציף, בודקים את הפליטות בדיגום פעם בשבועיים. ולדברי המשרד להגנת הסביבה "אם נראה שהפליטות הן בריכוזים גבוהים אנחנו נדרוש ניטור רציף". עד אז התושבים ישלמו את מחיר הפליטות בבריאותם.

מסקנות והבנות …

עולם הפוך, צריך לעשות את ההפך ממה שהמשרד להגנת הסביבה מציע – צריך להתחיל בניטור רציף, ואם אחרי תקופה של שנים לא יתגלו בעיות אפשר יהיה לעבור לדיגום.

מודל פיזור המזהמים שמשרד הגנת הסביבה משתמש בו, מסתמך על נתונים שמביאה נובל אנרג'י ולא על נתונים בלתי תלויים. אזכיר שיש ניסיון רע עם הגשת מידע לא אמין ע"י נובל. בדצמבר התקבלה החלטה של המשרד להגנ"ס שדוחה בקשה קודמת של נובל, בשל נתונים לא אמינים. עכשיו מבקשים מאתנו לסמוך על נובל שתבצע את הניטור ותקבל פטור מהוראות חוק אוויר נקי לגבי פרסום הנתונים בהיתר הפליטה.

עו"ד שייצגה את המדינה בדיון, הסבירה שצריכים להתחיל את הרצת אסדת לוויתן שכן דחייתה גורמת נזק בשלושה מישורים עיקריים: 

ביחסים שלנו עם ממשלת ירדן – זה עלול לגרום למשבר בין המדינות. לדבריה, "העיכוב בהזרמת הגז עשוי לגרום למשבר ביחסים עם ירדן, והיחסים רעועים בין כה". 

בנוסף, הצו הארעי פוגע באיכות הסביבה. הגז הארעי הוא אלטרנטיבה לשימוש שפחות מזהמת את הסביבה. 

הנזק השלישי – כלכלי: שלושה ימי עיכוב, (הפסד של) 60 מיליון שקל."

גם נובל אנרג'י הפכה לשומרת את האינטרסים של ישראל. לפי עו"ד של החברה המשמעויות של הצו הארעי הן הרות אסון לא רק לנובל אנרג'י אלא גם למדינת ישראל…. אם לא נספק לירדן גז, המצב לא טוב. זה בליבת האינטרסים של מדינת ישראל"

יש בעיה לא קטנה בטיעונים אלו. לא נמסר המועד בו התחייבו שותפי לוויתן לספק את הגז לירדן, ולכן כלל לא ברור שיהיה עיכוב בהזרמת הגז לירדן. יתרה מזאת כלל לא ברור שירדן מעוניינת בגז הישראלי. ירדן מקבלת גז ממצרים שמספיק לכל צרכיה, ובירדן יש התנגדות עממית גדולה מאוד ליבוא הגז מישראל.
ובנוסף, לא ברור מה עניין המדינה בנזקים שיגרמו לנובל.

ד"ר סיניה נתניהו, לשעבר המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה, תארה היטב את המצב בתחום אחר במאמר בכותרת "מתקני ההתפלה: המדינה בשבי רגולטורי וללא מרחב תמרון".

זיו דשא, ראש מועצת זיכרון יעקב סיכם זאת היטב: "האם השיקול של בריאות תושבי מדינת ישראל הוא מתחת לשיקול של הזרמת גז לתושבי ירדן?"