שומרי הבית
חוות דעת מומחים חדשה של פרופ' דוד ברודאי (הטכניון) ופרופ' אורי דיין (האונ' העברית) קובעת כי הדו"ח עליו התבסס המשרד להגנת הסביבה ביחס לנישובים בתקופת ההרצה של אסדת לוויתן כולל ליקויים פרוצדורליים ואי דיוקים מהותיים, שכל אחד מהם בנפרד עלול לשנות משמעותית את תוצאותיו ומסקנותיו.
עקרון הזהירות המונעת בפרויקט חדש שכזה, דורש כי ההנחות השמרניות חייבות להיות המכריעות בביצועו של מודל פיזור המזהמים, עליו צריך להיות מושתת דו"ח זה , דבר אשר לדאבוננו לא בוצע במקרה דנן.
חוות הדעת מונה ארבעה ליקויים עיקריים בדו"ח אבי מושל ("דו"ח מושל"), בו השתמש המשרד להגנת הסביבה בקבעו כי אין סיכון לתושבים כתוצאה מהנישוב הצפוי באסדת לוויתן, ליקויים המוכיחים כי הדו"ח איננו יכול להוות בסיס איתן לקביעה מעין זו.
בין הליקויים שנמצאו:
1. תוצרי מודל מוטעים בשל אימוץ שעור פליטה נמוך משמעותית של בנזן מתוך כלל הקונדנסט (תערובת הפחמימנים בשלב הפקת הגז) של 2.64 במקום 8.25 גרם לשניה. שעור זה סותר את מקדם הבטיחות שדורש המשרד להגנת הסביבה ובכך מתעלם מדרישתו זו.
2. הנחת שיחרור רציף ואחיד של פליטת הגזים במשך 8 שעות הנישוב אינה מציאותית. אימוץ הנחה זו, המשמשת כקלט למודל הפיזור בדו"ח מושל, סותר בצורה מובהקת את המידע אשר מסרה חב' נובל אנרג'י ופורסם על דעתה וע"י המשרד להגנת הסביבה. המשמעות של אימוץ קצב פליטה ריאלי במהלך הנישוב, יוצר בהכרח רמות בנזן סביבתיות העלולות להגיע בריכוזם לערך מקסימאלי הגבוה בערך פי שישה מאשר בדו"ח
מושל.
ברור שאימוץ שיעור פליטת בנזן של 25.8 גרם לשנייה , יניב ריכוזים החורגים בהרבה מערך מקסימלי זה.
3 .התעלמות מוחלטת מקיומם של מזהמים נוספים הקיימים בכמות הגדולה (24 טון!) של תערובת התרכובות האורגניות, אשר ישוחררו לאטמוספרה בתהליך הנישוב, כגון אתיל בנזן (החשוד כמסרטן), טולואן וקסילן (אינם מסרטנים אך רעילים).
4 .מחקר מדעי אשר פורסם לאחרונה ע"י המומחים מצביעים על תופעות אטמוספריות ייחודיות בעטיין צפויים להתקבל ריכוזי מזהמים גבוהים (לרבות בנזן) עקב פעילות האסדה. החמורה מביניהן אופיינית לשעות בוקר מוקדמות של חורף.
תופעה זו אומתה ע"י מדידות תחנות הניטור המוצבות באזור החוף. בהרצות המודל
עליו מושתת חוות הדעת של דו"ח מושל, אין כלל ניסיון לבצע הדמיות של מצבים מסוכנים אלה.
יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית": "מעבר לכך שהמודלים עליהם נסמך המשרד להגנת הסביבה בוצעו על בסיס נתונים לא רלוונטים, שכן דגימות הקונדנסט נשלחו למעבדה במכלים לא אטומים וחלק מהחומרים הנדיפים התנדף בדרך אל המעבדה, אנו רואים כאן כי המודל אינו מהימן גם בשל סיבות אחרות, אשר אינן קשורות למאמצי הסתרת המידע של נובל אנרג'י.
המשרד להגנת הסביבה חייב לעצור את תהליך הנישוב ולבצע מודלים אמינים עבור פיזור המזהמים בחוף, על מנת לספק לציבור מידע שלם ומהימן שיאפשר לו לשמור על בריאותו".
דר' מייק אדל מוסיף: "מה שמקומם בדו"ח מושל, היא העובדה שהוא מתמקד רק בריכוז המזהמים היממתיים, מבלי להעריך את ריכוזי המזהמים השעתיים – מחדל ציני, בהתחשב במשך הנישוב והציפייה שרוב הפליטה עלולה להיות ב -4 השעות האחרונות. המיקוד הצר בהפגנת עמידה בחוק, ללא התחשבות בהשפעה על התושבים, משמעו ביטול עקרון הזהירות המונעת במדעי הסביבה."
דוד ברודאי הוא פרופסור חבר להנדסת סביבה. פרופסור חבר ברודאי הוא מומחה בתחום זיהום האוויר והפיזיקה של תרסיסים. יש לו ניסיון נרחב בהערכת חשיפות למזהמים שונים. תחומי העניין המחקרי שלו כוללים פיזיקה של האטמוספרה, זיהום אוויר, תרסיסים סביבתיים והערכת חשיפות למזהמים נישאים באוויר. במחקרו הוא משתמש בכלים סביבתיים, מערכי חיישנים, מודלים של הסעה ופיזור, ומודלים מבוססיGIS להערכת חשיפה.
אורי דיין הוא פרופסור אמריטוס ומדען מוביל במטאורולוגיה סינופטית וקלימטולוגיה. מחקרו העיקרי עוסק בקשר בין תנועת גזים באטמוספרה ובין התהליכים הסביבתיים המתרחשים על פני האדמה. העניין המדעי שלו מתמקד בשלושה נושאים הקשורים לתנועת גזים באטמוספרה בסולם הסינופטי: חקר תופעות מזג אוויר חריגות (כגון היווצרות סערות גשם וברקים, הצפות, סופות אבק); פיזור והסעה של מזהמים באטמוספרה והתנהגות שכבת הגבול האטמוספרית בתנאים סינופטיים שונים.