אמנון פורטוגלי
נורבגיה
בסוף שנות 1950 מעט מאוד אנשים האמינו כי המדף היבשתי הנורבגי עשוי להיות עשיר בנפט ובגז. גילוי הגז בחרונינגן בהולנד (Groningen) ב- 1959 גרם לאנשים לשנות את החשיבה שלהם על פוטנציאל הנפט של הים הצפוני. תגלית זו באזור שבו צריכת האנרגיה במידה רבה התבססה על פחם ועל נפט מיובא, מיקדה את תשומת הלב בים הצפוני, בעיקר בחופי בריטניה, דנמרק ונורבגיה.
בנורבגיה לא הייתה אז כל מומחיות בתחום חיפושי נפט וגז והפקתם; לא הייתה כל ציפייה שִיימצא גז ונפט בשטחה; לא הייתה מערכת רגולטורית שתיתן זיכיונות נפט; וכמו כן לא היו גבולות ימיים מוסכמים וקבועים עם שכנותיה. בנוסף לכך, הנורבגים עמדו בפני תאגידי אנרגייה רב-לאומיים רבי-עוצמה שהיו רגילים להכתיב את הכללים שלהם בצורה רשמית או לא רשמית. אבל לנורבגים היה יתרון מכריע. הפקידות הבכירה בשירות הציבורי הנורבגי והפוליטיקאים הנורבגים, סוציאליסטים ושמרנים כאחד, פעלו כאשר טובת המדינה בראש מעייניהם ומול עיניהם.
נורבגיה פעלה בשני כיוונים.
הראשון, קביעת הגבולות הימיים שנעשתה כמעט מיידית,
והשני גיבוש מדיניות בתחום חיפושי הנפט והגז באזורים הימיים.
ב-1971, שתים-עשרה שנים אחרי גילוי הגז בהולנד והבנת ההשלכות של גילוי זה על חיפושים וגילויים נוספים גם במדף היבשת הנורבגי, פורסם מסמך מדיניות הנפט והגז הימיים של נורבגיה, הידוע גם בשם 'עשר הדיברות של מדיניות הנפט'. הפוליטיקאים הנורבגים העריכו את חשיבותה של מדיניות נפט וגז לאומית, והסטורטינג, בית הנבחרים הנורבגי אימץ פה אחד ביוני 1972 את העקרונות הבסיסיים האלו.כאשר, עקרון מספר 5 אמר ש – "אסור במדף היבשתי הנורבגי לשרוף גז (Flaring) הניתן לניצול, אלא במהלך תקופות בדיקה קצרות". (מתוך המאמר- אסטרטגיית הנפט והגז הימית הנורבגית מול מדיניות הנפט והגז הימית הישראלית)
ובישראל- דיווחים באתר לוויתן:
6 בינואר 2021
אנחנו מטפלים בארוע תפעולי על האסדה. כחלק משגרת הטיפול באירועים כאלה, ולצורך שמירה על הסביבה, הופעל לפיד האסדה.
23 בדצמבר 2020
שברון מעדכנת כי ביום שישי הקרוב, ה- 25 בדצמבר, יבוצעו עבודות תחזוקה באסדת לוויתן בתיאום עם גורמי הרגולציה הרלבנטיים.
בכדי לבצע את העבודות באופן בטוח, גז טבעי יפונה מהאסדה דרך הלפידים. כתוצאה מכך, יתכן ותיראה להבה מן החוף.
14 בדצמבר 2020
אנחנו מטפלים בארוע תפעולי על האסדה.
כחלק משגרת הטיפול באירועים כאלה, ולצורך שמירה על הסביבה, הופעל לפיד האסדה.
5 בדצמבר 2020
שברון מעדכנת כי כחלק מהעבודות שמתבצעות על האסדה הופעל לפיד האסדה.
כפי שהודענו מראש, השבוע החלו עבודות על האסדה במהלכן ישנה התכנות שיהיה צורך להפנות גז טבעי ללפיד מעת לעת.
2 בדצמבר 2020
שברון מעדכנת כי כחלק מהעבודות שמתבצעות על האסדה הופעל לפיד האסדה.
כפי שהודענו מראש, השבוע החלו עבודות על האסדה במהלכן ישנה התכנות שיהיה צורך להפנות גז טבעי ללפיד מעת לעת.
לפי האתר של לוויתן, הלפיד נכנס לפעולה במקרים בהם יש צורך בביצוע תחזוקה שוטפת על האסדה, או בעת שנדרשת הפסקה בתפעול מערכות ויש לרוקן אותן מהגז.
הגז הטבעי שמפונה מהמתקנים מופנה אל הלפיד ונשרף באופן מבוקר בדומה לכיריים ביתיים, תהליך זה מונע את מרבית הפליטות שלולא הלפיד, היו מגיעות לאוויר.
מסתבר, לפי ההודעות של שותפי לוויתן, שבממוצע בכל (פחות) משבוע יש אירוע המחייב את הפעלת הלפיד. קצב הרחוק מלהיות "אירועי קיצון נדירים", כפי שהוגדרו בבקשת ההיתר של נובל.
שומרי הבית
שומרי הבית בדקו את תדירות הפעלת הלפיד באסדת לוויתן ב-2020 עד סוף נובמבר. האסדה נמצאת 10 ק"מ בלבד מהחוף, ליד מתקני ההתפלה בחדרה, ומטפלת בכמויות עצומות של חומרים מסוכנים.
בפרסום באתר שומרי הבית מה- 29 לנובמבר 2020 נכתב:
" ד"ר גיל דוד, ניתח את נתוני הפעלת הלפיד באסדת לוויתן, אותו לפיד שהיה אמור לפעול רק במקרי חירום. בשורה התחתונה:
קצב הפעלת לפיד של פעם בחמישה ימים וחצי בממוצע,
עשרות תקלות מתחילת השנה,
דיווח חלקי ביותר ע"י לוויתן,
דו״ח חמור ונוקב לגבי אירוע דליפה שכמעט והסתיים בקטסטרופה.
קצב הפעלת לפיד של פעם בחמישה ימים וחצי בממוצע,
עשרות תקלות מתחילת השנה,
ודו״ח חמור ונוקב לגבי אירוע דליפה שכמעט והסתיים בקטסטרופה.
…בתחילת חודש מאי השנה ארעה דליפת גז באסדת לוויתן המרוחקת פחות מ-10 ק״מ מקו החוף.
עקב כך הופעל לפיד הבטיחות על האסדה שמטרתו לשרוף את הגזים הנפלטים במקרים שכאלה, ולהבות ענק בגובה של עשרות מטרים היתמרו אל השמיים.
בדו״ח שנכתב בעקבות האירוע ע״י משרד האנרגיה ובהשתתפות חברת ייעוץ בריטית נקבע כי ״לארוע היה פוטנציאל לאובדן רב של חיים במידה והדליפה היתה ניצתת״.
המשרד להגנת הסביבה
לדברי שולי נזר, סמנכ"לית בכירה במשרד להגנת הסביבה:
״בבקשת ההיתר של נובל, נאמר לנו כי אירועי תקלה כאלו הם אירועי קיצון נדירים״.
בפועל הופעל לפיד הבטיחות של האסדה לפחות 60 פעמים מתחילת השנה.
והסיבות, לפי שולי נזר, רבות ומגוונות: " אירועים בגלל התראות לחץ, תקלות טכניות, אירועי כשל מחשובי, תקלות תפעול וכן אירועים שגורם הכשל לא דווח לגביהם." (סוף ציטוט).
לסיכום
שותפי לוויתן, נובל ועכשיו שברון טורחים ליצור ללפיד תדמית של יקיר הסביבה שנועד לשמור עלינו. אמנם, כאשר יש תקלה עדיף להפעיל את הלפיד מאשר לפלוט גז ללא בקרה לאוויר, אך עדיף עוד יותר שלא תהיינה תקלות כלל, שמצריכות את הפעלת הלפיד, ודאי שלא עשרות מהן, בניגוד חריף למה שמתיר היתר הפליטה של האסדה – הפעלה בעתות חירום או תחזוקה והשבתה מתוכננת בלבד.
ריבוי הפעלות הלפיד באסדת לוויתן מעלה תהיות לגבי תכנון האסדה ואופן הפעלתה. נראה שמשהו רקוב מאוד בממלכת אסדת לוויתן בישראל.
לפרסום על המחקר של גיל דוד
מאמרו של אמנון פורטוגלי – אסטרטגיית הנפט והגז הימית הנורבגית מול מדיניות הנפט והגז הימית הישראלית