הפורום לאנרגיה נקיה בפניה לגופים המוסדיים: עצרו את הזרמת כספי הציבור לתעשייה מזהמת והמסוכנת

קריאת הפורום לאנרגיה נקיה

חברי הפורום הפונים הינם קואליציה רחבה של ארגונים סביבתיים וחברתיים, שאינם יכולים להתעלם מהמשמעויות וההשלכות של השקעת כספי ציבור בתעשית דלק מאובנים המכלה אותנו – וקוראים לגופים המוסדיים מגדל, כלל, עמיתים ופועלים שוקי הון – לסגת הן מהעסקה לרכישת תחנות הכח הגזיות בשורק ואשקלון, והן מזו המתגבשת לרכישת חברת תחנות הכח האמריקאית CPV המבוססת בעיקרה על תחנות כח מונעות בגז, ע"י חברת OPC. 

חברי הפורום מתכוונים לפעול בכל דרך ציבורית וחוקית אפשרית, תוך תמיכתם של מאות אלפי התומכים בפורום, על מנת לעצור את הזרמת הכספים לתעשייה מסוכנת זו, כפי שהדבר כבר נעשה בשורת מדינות בעולם.

משבר האקלים – ימים של בחירה ופעולה לשינוי

דלקי מאובנים – פחם, נפט וגז, מהווים מקור פליטה מרכזי של גזי חממה המאיצים את משבר האקלים החמור הפוקד את כדור הארץ.

משבר האקלים גורם ועוד יגרום, בין היתר, לעלייה במפלס פני הים, האמרת הטמפרטורות, סופות, בצורות, מגיפות, מלחמות, מחסור במים ומזון, נהרות של פליטים והתדרדרות תנאי החיים באזורים נרחבים על פני כדור הארץ, עד להפיכתם בלתי ראויים להתיישבות אנושית.

הפורום הכלכלי העולמי קבע בתחילת שנה זו בדו"ח שפרסם בכנס הכלכלי בדאבוס, בשיתוף פירמת רואי החשבון הבינלאומית PWC, כי יותר ממחצית התוצר הלאומי הגולמי הגלובלי תלוי במקצת או מאד בטבע ולכן חשוף לאובדן הטבע, הכחדת המינים ומשבר האקלים הנחזים לנגד עינינו. בנוסף, ממשל טראמפ חזה לאחרונה בדו"ח חמור, כי משבר האקלים יפגע באופן הרסני בשוק ההון.

כחלק מההתמודדות עם משבר האקלים, הולכת ומתבססת בקרב ממשלות העולם וארגוני שיתוף הפעולה הגלובליים, ההבנה כי לא יהיה מנוס מהטלת מס על פליטות גזי חממה (המכונה "מס פחמן"), מהלך שיפגע באופן משמעותי ברווחיות של מיזמים מבוססי דלקי מאובנים וכן בכדאיות הקמתם וההשקעה בהם.

אלו מסקנות הנתמכות גם על ידי שני  דו"חות מטעם קרן המטבע הבינלאומית, לדו"ח מטעם ארגון ה- OECD, וכן למחקר של נתן זוסמן שפורסם בכנס אלי הורוביץ 2019 ולדו"ח בנק ישראל.

יתר על כן, תכנית ה-Green New Deal האירופית אף קוראת להטלת מס על יבוא סחורות הכרוכות בפליטות גזי חממה. גם בישראל מקודמת חקיקה שתביא להטלת מס הפחמן.

התחייבות גופים פיננסיים להסטת השקעות מחברות מבוססות דלקי מאובנים

אינספור גופים פיננסיים התחייבו להסיט השקעות מחברות המבוססות על דלקי מאובנים (fossil fuels):

• 130 בנקים המנהלים במצטבר 47 טריליון דולר.
• הבנק האירופי להשקעות
• קרן רוקפלר
• קרן הפנסיה הגדולה בבריטניה-Nest.
• קרן הגידור הרווחית בעולם – TCI
• 35 חברות ביטוח בינלאומיות הודיעו כי לא יבטחו פרויקטים בתעשיה הפוסילית.
• JP Morgan Chase – הבנק שהעניק עד כה את האשראי הגדול ביותר בעולם לתעשייה הפוסילית, הודיע כי הוא מאמץ התחייבויות פיננסיות בהתאם ליעדי הסכם פריס ויסייע ללקוחותיו לצלוח את האתגרים שבמעבר לכלכלה דלת פחמן וליהנות מהיתרונות הכלכליים והסביבתיים הכרוכים בכך.
• סטורברנד – קרן הנכסים הפרטיים הגדולה ביותר בנורבגיה, הודיעה כי תיפטר מנכסים שמשקיעים בלובינג כנגד משבר האקלים (לרבות מניות שברון ואקסון-מובייל).
• הבנק העולמי הגדיל את השקעות האקלים שלו ל- 28% מתקציבו הכולל ומסייע למדינות להקטין סיכונים בעידוד מימון של המגזר הפרטי למעבר לכלכלה דלת פחמן.

התעוררות והתפקחות בישראל למשבר האקלים וגורמיו 

גם בישראל המודעות לנושא גוברת והולכת. כבר לפני כשנה וחצי יזם המשרד להגנת הסביבה תהליך רב מגזרי למעבר לכלכלה דלת עד מאופסת פליטות. תהליך זה כולל הפסקה של ההשקעה המשקית בתשתיות מזהמות כגון תחנות כוח גזיות, צנרת, מיכלים, מתקני הנזלה, אסדות ותשתיות של דלקים פוסיליים.

הגיע הזמן שגם בישראל, הכסף של הציבור יושקע באפיק השקעה שיפעל לטובתו ולטובת עתידו.