המאבק על הגז: אם המדינה לא תפעל, היא עלולה להשתעבד לשברון

ענקית האנרגיה האמריקאית שברון רק השלימה את רכישת נובל אנרג'י, וכבר הורתה לסגור את האספקה מתמר לחברת החשמל כדי ללחוץ עליה לשלם לה מחיר גז גבוה יותר. אסור לטעות, זהו אינו מאבק עסקי או כספי, אלא מאבק על קביעת כללי המשחק 

ביום שני, 5 באוקטובר, הורתה ענקית האנרגיה שברון – שהשלימה את העסקה לרכישת חברת נובל אנרג'י באותו יום ממש – לסגור את האספקה משדה הגז תמר לחברת החשמל, כדי ללחוץ עליה לשלם לה מחיר גז גבוה יותר.

הפרשה הזאת חושפת את ממשלת ישראל במלוא קלונה. אנו רואים מול עינינו התפתחות של מעשה נבלה. במקום שהמדינה תפעל כנאמן על אוצרות הטבע שלנו, היא נתנה וממשיכה לתת אותם לתאגידים פרטיים, מאפשרת להם לקיים מונופול על הגז שלנו, ומאפשרת להם גם לסחוט מאתנו כספים.

המקרה הזה הוא שערורייתי במיוחד, ומדינת ישראל חייבת לפעול כעת כדי להבהיר לשברון ולאחרים שהיא בעל הבית, ושהיא קובעת את כללי המשחק. המדינה צריכה לחייב את שברון/נובל לספק גז לחברת החשמל מיידית מחלקן של שותפות תמר ללא שברון ודלק. אם שברון תסרב לכך, יש להפקיע ממנה את החזקה.

אז מה בעצם קרה פה, ומה עומד על הפרק?

בתחילת השבוע, כאמור, הודיעה ענקית האנרגיה האמריקאית לשר האנרגיה יובל שטייניץ על השלמתה הסופית של העסקה לרכישת נובל אנרג'י, שמחזיקה בשני מאגרי הגז הגדולים של ישראל – תמר ולווייתן.

מיד באותו היום, עוד לפני שראש הממשלה בנימין נתניהו הספיק לברך על כניסת שברון לישראל, שיגרה החברה מכתב לחברת החשמל, שבו הודיעה כי לא תספק לה גז במחיר של כ-4 דולרים ליחידת חום (שעליו סיכמו באחרונה יתר השותפות בתמר, ללא שברון ודלק, עם חברת החשמל), אלא רק במחיר של 6.3 דולרים ליחידת חום, כפי שנקבע בחוזה הישן ב-2012. זאת, כאשר כבר כיום אנו מעבירים לתאגידי הגז תשלומים עודפים (בלשון עדינה) בסך של 500 עד 750 מיליון שקל בשנה.

שברון איימה כי אם חברת החשמל לא תסכים לרכוש גז לפי המחיר המבוקש, היא תפסיק לספק לה גז מתמר.

ב-7 באוקטובר פנו השותפות בשדה הגז תמר – תמר פטרוליום, ישראמקו נגב 2 שותפות מוגבלת, דור חיפושי גז שותפות מוגבלת ואוורסט תשתיות שותפות מוגבלת – לממונה על התחרות, עו"ד מיכל הלפרין, בפנייה בהולה, שעניינה סירובה של נובל (כיום בבעלות שברון), לספק גז טבעי ממאגר תמר לחברת החשמל, אלא רק במחיר של 6.3 דולרים ליחידת חום.

באותו יום דווח כי גם חברת החשמל פנתה לממונה על התחרות בבקשה דחופה שתתערב מיידית בסכסוך בינה לבין שברון. ליאור גוטמן ב"כלכליסט" חשף כי חברת החשמל כתבה אז להלפרין שנובל נקטה בצעד של "סירוב בלתי סביר לאספקת גז וניצול חריג ובוטה לרעה של כוח מונופוליסטי", וביקשה ממנה לחקור את העניין.

חברת החשמל טענה במכתבה להלפרין כי בכל פעם שהיה ניסיון לרכוש גז זול, "נובל וכמוה גם דלק קידוחים פעלה באופן כוחני, תוך ניצול מעמדה לרעה, על מנת לטרפד ניסיונות אלה. בחוזה החדש נובל החליטה לקחת את הדברים לרמת קיצוניות חדשה… ובאופן חסר תקדים 'סגרה את השיבר' במאגר תמר, ופעולתה ניתנת לתיאור כבריונות ממש".

העיתונאי יעקב צלאל ניסח את מה שעומד לטענתו מאחורי מהלך הכניסה האגרסיבי הזה של שברון לשוק הגז הישראלי: 

"הכסף הוא כמעט עניין משני בפרשה זו, הכנסות שברון מתמר ולווייתן הן זעירות ביחס להכנסות חברת הענק. מטרת המהלך היא לקבע את יחסי הכוחות בינה לבין השלטונות הישראליים, להבהיר להם מי בעל הבית ומי יקבע את כללי המשחק. וזאת לא תהיה מדינת ישראל".

בלובי 99 הגדירו את התנהלותה של שברון כ"מאפיונרית", וכתבו:

 "ההתנהלות הזו היא חציית קו אדום. בשברון כנראה יש מי שחושב שישראל איננה מדינת חוק עבור תאגידי ענק, ולכן שברון יכולה לנצל לרעה את מעמדה כמונופול. אם רשות התחרות לא תפעל עכשיו, המסקנה הזו של שברון עלולה להתברר כנכונה, ואז לרשות אין זכות קיום".

מחיר החשמל עשוי לעלות

בבסיס הפרשה נמצאים שני נושאים.
הנושא הראשון הוא עמידה בדרישות שטר החזקה של תמר וחוק ההגבלים העסקיים.
הנושא השני הוא הסכסוך העסקי בין שברון/נובל לבין שותפות אחרות במאגר תמר.
הנושא השני הוא עניין לבתי המשפט, אך הראשון משקף מאבק עקרוני הרבה יותר.

אם הדרישה של שברון תתקבל, יש לה משמעות כפולה עבור צרכני החשמל בישראל. בטווח המיידי, זה אומר שמחיר החשמל לא יירד, ואולי אף יעלה. בטווח הבינוני, מכיוון שנקבע כי ניתן יהיה לדון שוב במחירי הגז ב-2021, עוד שנה, הסיכוי שהם יירדו ב-25% (הטווח שנקבע להורדה או העלאה של המחיר) הופך להיות אפסי, וגרוע מזה – לא יפתיע אם שברון תדרוש אף להעלותם ב-25%.

במישור העקרוני, אם מדינת ישראל תימנע מפעולה כאן, היא תהפוך לווסאלית של שברון. ואולי יש בממשלה מי שמעוניינים בכך. אבל אם המדינה לא יכולה להגן עלינו מפני תאגידים כמו שברון, אז מה היא עושה?
אם רשות התחרות לא תפעל עכשיו, איזו זכות קיום יש לה?

זה הזמן לפעול מהר ובנחישות, כדי שנתניהו, שטייניץ ועושי דבריהם לא ימכרו אותנו בנזיד עדשים. אסור ליפול כאן בפח:

לא מדובר בסכסוך עסקי או כספי, אלא בעניין עקרוני – מי יקבע את החוקים בתחום הגז והנפט בישראל, המדינה או חברה פרטית.