שומרי הבית
ביום 19.2.2020 הגשנו את מסמך התייחסות שומרי הבית בנושא יעדי ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת לשנת 2030.
המלצנו לקבוע יעד של 80% אנרגיה מתחדשת מהתמהיל לשנת 2030.
אנו סבורים כי יעד כזה הוא בר השגה.
הרחבנו במסמך את הטיפול וההמלצות גם לתחומי הפעילות של משרדי ממשלה נוספים- האוצר, הגנת הסביבה, הכלכלה, התחבורה, החקלאות, הבינוי והשיכון, הביטחון ועוד, מתוך תקווה שמסמך זה יועבר גם לעיונם
ותמומש המלצתנו להקים גוף חוצה משרדי ממשלה שירכז הטיפול בהיערכות הממשלה למשבר האקלים והשלכותיו המקומיות.
המסמך שהוגש כעת הוכן מתוך רצון לסייע ולהנגיש את המידע העדכני והתבוננות רחבה למקבלי ההחלטות הנוגעות לעתידנו, בזמן שהינו כה אקוטי.
ההמלצות בתכנית שהוגשה כעת, מהוות הזדמנות לשיפור איכות חייו ובריאותו של הציבור בישראל, ולשגשוג כלכלי במדינה – תוך יצירת מקומות עבודה, הקטנת אי השוויון ויוקר המחייה והפחתת הסובסידיות הקיימות במשק הגז.
יישום ההמלצות יביא להורדת מחירי החשמל בטווח הרחוק, להקטנת זיהום האוויר ולשיפור ההיערכות למשבר האקלים, לטובת כלל תושבי ישראל.
במסמך זה, עמותת "שומרי הבית" ראשית מברכת את רשות החשמל על ההמלצה להעלות את יעד השימוש באנרגיות מתחדשות ל- 30% מהתמהיל ומציינת שזהו מהלך חשוב.
בנייר העמדה שהוגש לרשות החשמל בפברואר השנה, המליצה עמותת שומרי הבית על קביעת יעד של 80% ייצור מהחשמל בארץ מאנרגיה מתחדשת, בתמהיל לשנת 2030. שומרי הבית עדיין סבורים כי יעד כזה הוא בר השגה.
מתוך ראיה זו, במסמך זה יש מיקוד במספר היבטים שנכון לשפר, על מנת לסייע לרשות החשמל להבטיח שתכנית חשובה זו תתקבל ותקודם בממשלה.
על ההמלצות
המגמה להגדלת יעדי השימוש באנרגיה מתחדשת בישראל היא הכרחית וחיובית.
אנו סבורים שניתן וצריך להציב יעד גבוה משמעותית של ייצור 80% מהחשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת בשנת 2030.
שומרי הבית מברכים על כל תנועה בכיוון המבורך הזה ונשמח לסייע בכך.
ההמלצות התמקדו במספר מוקדים:
- המלצה לבחינת תרחיש נוסף אופטימי.
- המלצה לקביעת נקודת בחינה בשנת 2025.
- המלצות בנושא יציבות רשת.
- המלצות ליכולת שינוי גמיש בהספק מחז״מ.
- המלצה להכניס לתחשיבי העלויות גם את הסובסידיות הקיימות כיום במשק הגז.
אנו ממליצים
- להציג תרחיש נוסף, לכאורה "אופטימי", מתוך קריאת המגמות העולמיות וההבנה, שחוסר הוודאות הקיים כיום ואשר מקשה על ביצוע הערכות מחיר מדוייקות לעשור קדימה, יכול בהחלט להתבטא בעוד מספר שנים דווקא בהורדת מחירים חדה ולא בעליית מחירים.
הצגת התמונה הפסימית בלבד, לצד התמונה העכשווית (שגם היא עלולה להתברר כפסימית), איננה מאוזנת ויכולה לעלות למשק בהחלטה שגויה להימנע מאימוץ יעדים שאפתניים לשילוב אנרגיות מתחדשות במשק החשמל. - לעצור בשלב זה כל תכנון ויישום של הספק קונבנציונלי נוסף (גז, פחם).
לפי בדיקת תפ"ט (מחלקת תכנון, פיתוח וטכנולוגיה בחברת החשמל) בהתאם לאופטימיזציה, בכל החלופות, אין צורך לתוספת גנרציה של יחידות ייצור במערכת עד שנת 2028 מעבר למצוין בהנחות היסוד. - לקבוע נקודת בחינה בשנת 2025.
יכולת החיזוי המוגבלת לעשור קדימה של עלויות אנרגיות מתחדשות אינה מאפשרת תכנון מושכל. יש להמתין עם התכנון וההקמה של מתקני אנרגיה חדשים ככל הניתן, על מנת שניתן יהיה לקבל החלטות על סמך מחירים בפועל ולא להסתפק בהערכות. - על רשות החשמל להיערך להוספה של כמות משמעותית של אגירת אנרגיה בסוללות בשנים 2021-2023.
על מנת לאפשר קבלת מחיר מוזל ליזמים, גודל המכרז צריך להיות בהספק של MWh300-500, בניגוד למספר רב של מכרזים קטנים, מה שיאפשר הנחה משמעותית על הכמות (עפ"י בדיקה שלנו, ההנחה מגיעה לכ- 30%). - בהקשר ליציבות רשת- יש לשלב כמות משמעותית של אגירה ברשת, כזו המסוגלת לאגור את 98% מהאנרגיה העודפת בצהריים, ובהמשך שמאפשרת לקטום את פיק הצריכה ולגשר על שינוי ייצור סולארי עד לשינוי הספק מחז"מ, ללא צורך בשימוש בפיקריות.
- בהקשר ליציבות רשת- יש לאפשר למנהל המערכת לנהל באופן ישיר ומרכזי טעינה ופריקה של אגירת אנרגיה.
יש לשלם לבעלי מרכזי האגירה על השימוש באגירה לייצוב הרשת. - יש להיערך למחז"מ בעל שינוי הספק גמיש. לצורך כך, נדרש להתאים את הדרישות הטכנולוגיות של מחז"מ לדרישות הרשת: קצב שינוי הספק, מספר התנעות רב, הספק מינימלי נמוך (Base load).
- יש לעצור לבחינה את כל ההספק הקונבנציונלי שנמצא בשלבי תכנון, לבחינה והתאמה לצרכים.
הספק קונבנציונלי אשר ייעדר את הגמישות הנדרשת, יגרום לעלויות מיותרות ולא יהיה תחרותי ושימושי במציאות החדשה. - יש להכניס לתחשיבי הכדאיות את כל הסובסידיות הקיימות כיום מצד המדינה במשק הגז, לרבות השקעה בסלילת צנרת, הקמת תחנות כוח זעירות ואבטחת אסדות הגז, כדי לקבל תמונה נכונה של העדיפות הכלכלית של כל חלופה.
על פתרון אגירת אנרגיה
(מתוך ההמלצות בנושא יציבות הרשת}
- מאפשר להגיב בקצב מהיר מאוד לשינויים בצריכה או בייצור וכך תורם לייצוב הרשת ולמניעת הפסקות חשמל.
- מאפשר אגירת עודף החשמל הסולארי בצהריים ואספקתו בלילה וכך מונע בזבוז אנרגיה.
- מאפשר כיבוי או התנעה של מחז"מ באופן מבוקר, כך שיתאפשר שילוב של תחנות כוח ללא הפרעה לרשת ובקצב איטי, כדי לצמצם תחזוקה.
- על מנת להפוך אגירת אנרגיה לכלי יעיל ומרכזי המאפשר למנהל הרשת לייצב את הרשת, יש להוסיף יכולת בקרה מרכזית ממוחשבת על טעינה ופריקה של הסוללות. היכולת הטכנולוגית הזאת קיימת ועלותה נמוכה יחסית.
- פתרון של שינוי ההספק הסולארי בזריחה ובשקיעה.
הפתרון פשוט, התזמון ידוע מראש וכל שצריך הוא לשלוט בטעינה ו/או הפריקה של הסוללות, כך שיספקו את האנרגיה עד שההספק מתחנות גז יעלה בקצב איטי. גם עבור כניסת ויציאת עננות הפתרון הוא זהה וניתן לחזות זאת בעזרת מכ"ם עננים או להתאים בהתאם להספק המוצא של השדות. - גם במקרה של תקלת חרום בתחנת כוח פוסילית או ברשת, התגובה המהירה, תוך שניות, תאפשר למנהל הרשת לספק את האנרגיה הנדרשת ללא הפסקת חשמל לצרכנים.
- שילוב אגירת אנרגיה בשדות סולאריים יקטין את הזרם המקסימלי שמספק השדה לרשת וכך יאפשר לשלב אותם בעלויות רשת מופחתות.
רשת חשמל עם ריבוי יצרנים סולאריים מבוזרים וכמות משמעותית של אגירת אנרגיה הנשלטת על ידי מנהל הרשת, תהיה יציבה ואמינה יותר מרשת החשמל הקיימת כיום.
לשם כך:
- יש לשלב כמות משמעותית של אגירה ברשת, כזו המסוגלת לאגור 98% מהאנרגיה העודפת בצהריים ובהמשך תאפשר לקטום את פיק הצריכה ולגשר על שינוי ייצור סולארי עד לשינוי הספק מחז"מ, ללא צורך בשימוש בפיקריות.
- יש לאפשר למנהל המערכת לנהל באופן ישיר ומרכזי טעינה ופריקה של אגירת אנרגיה. יש לשלם לבעלי מרכזי האגירה, על השימוש באגירה לייצוב הרשת.
מתוך ההמלצה להכניס לתחשיבי העלויות את הסובסידיות
הקיימות כיום במשק הגז
משק הגז מסובסד כיום באופן כבד – עלויות הביטחון, עלויות צנרת הגז, השתתפות המדינה בהקמת תחנות קו-גנרציה ומיקרו-גנרציה ועוד. מדובר על מיליארדי שקלים רבים. יש לקחת אותם בתחשיב המעבר משימוש בגז לשימוש באנרגיות מתחדשות, שאינן נהנות מסובסידיות.
דוגמאות לכך:
- תכנון המדינה לסלילת צינור גז לאילת, בעלות של כ- 700 מיליון שקלים (יש לציין שאילת נהנית מקרוב ל- 100% אנרגיה מתחדשת ביום וכל שנותר הוא להוסיף לאזור אגירה ולא צינור גז).
- ההוצאות הביטחוניות לאבטחת אסדות הגז נאמדות במיליארדי שקלים רכש (לרבות זיווד) ובמאות מיליוני שקלים לתחזוקה וכ"א מדי שנה.
- משרד האנרגיה מסייע להקמת תחנות כוח גזיות זעירות- קו-גנרציה ומיקרו-גנרציה, באמצעות תעריף הספק שנתי הפרוס לאורך כ- 10 שנים שהוגדר במכרז שפרסמה רשות החשמל ב- 2019, בעלות כוללת לאורך התקופה הנאמדת בכ- 1.4 מיליארד שקלים.
עוד על כך ניתן לקרוא במסמך.