לעולם בעקבות השמש
לעולם בעקבות האור
השמש את יומי רושמת
וליבי ציפור
(לעולם בעקבות השמש-אהוד מנור)
גרף אחד קטן, בעמוד 51, גרף שנחבא בין כ-100 עמודים של עבודה שביצעה זה עתה רשות החשמל לבחינת "הגדלת יעדי ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות לשנת 2030", מגלם את האמת כולה, ולא פחות מכך את הטרגדיה:
גם אם נעבור מיעד של 17% אנרגיות מתחדשות בייצור החשמל בישראל עד שנת 2030 ליעד של 30% אנרגיות מתחדשות, לא רק שלא נפחית את פליטות גזי החממה ופליטות מזהמי אוויר האבסולוטיות מייצור חשמל בישראל אלא אפילו נגדיל אותן. וזה מבלי לקחת בחשבון את צריכת האנרגיה והפליטות מתחבורה ומצריכת חום בתעשייה.
מבט טוב על הגרף מראה שבעוד שמעבר מפחם לגז טבעי מפחית את פליטות המזהמים לקילווט שעה (קוט"ש) מיוצר, ולפי רשות החשמל גם את פליטות גזי החממה לקוט"ש – מבלי שהעבודה לוקחת בחשבון את פליטות המתאן בתהליך ההפקה, ההפרדה וההולכה – ובעוד שגידול בנתח של אנרגיות מתחדשות מ-17% (ההתחייבות המקורית של ישראל בהסכם האקלים בפריז) ל-25-30% כפי שהצהיר שוב ושוב לאחרונה שר האנרגיה, חה"כ ד"ר יובל שטייניץ (נוכח מגבלות הרשת כיום) מפחית את הפליטות האבסולוטיות ולקוט"ש, השילוב של השניים לא מצליח לשטח את העקומות, נהפוך הוא. ומשום שהתחלואה והתמותה מזיהום אוויר תלויות בריכוז המזהמים באוויר ובצפיפות האוכלוסייה, וההתחממות הגלובלית לא מכירה מדדים של פליטות לקוט"ש או לנפש, הרי שזו טרגדיה אמיתית.
דרך אגב, משום שההערכות הן שגידול הביקוש לחשמל יהיה שווה ואפילו גדול מהצפי לגידול האוכלוסין -אולי פה בכל זאת לקחו בחשבון את התחזיות של התחממות בשל משבר האקלים – וכן שמ-2030 יכנסו לשוק הרבה רכבים חשמליים, ללא שינויים נוספים לא נוכל להפחית גם את הפליטות לנפש.
מה הפתרונות, אתם שואלים?
אלה דווקא ברורים כאור השמש, והם משלבים אגירת אנרגיה בצד הייצור והפחתת הצריכה לנפש בצד הביקוש.
עבודות שבצעו לאחרונה, הן על ידי המשרד להגנת הסביבה והן על ידי ארגוני הסביבה, מציגות שניתן להגדיל את היקף השימוש באנרגיות מתחדשות בישראל עד ל-50% ויותר כבר בשנת 2030 (וזאת רק בשימוש בשטחים מבונים), וכדי לעמוד ביעדים אלה יש לשלב אגירת אנרגיה. למרות שרשות החשמל ומשרד האנרגיה רואים באגירה עדיין טכנולוגיה שבחיתולים, בעולם כולו כבר אוגרים אין ספור קילוואטים ובתמורה מפחיתים את הפיתוח של שדות נפט וגז ואת ההקמה של תחנות כוח המונעות על דלקים פוסילים. החישובים מראים שזה גם כלכלי יותר, ואפילו שהיתה ירידה חדה במחירי הדלקים הפוסיליים נוכח משבר הקורונה. אבל כמו תמיד, הכי פשוט, הכי זול והכי ידידותי לסביבה להפחית את הצריכה במקור על ידי התייעלות אנרגטית ושימור אנרגיה.
בסיכום של העבודה של רשות החשמל מצוין כי הרשות תבחן "את גובה היעד לאורך העשור הקרוב בהתאם למציאות המשתנה, למגמות עולמיות שיחולו ולצרכי המשק הנדרש."
אולם לא רק שחלון ההזדמנויות שמציב בפנינו משבר האקלים צר, והוא מחייב שינוי תפיסה והחלטות אמיצות כבר היום,
הרי שאחרי שיוקמו תשתיות ההפקה (אסדת כריש-תנין ועוד), תשתיות ההולכה (צנרת לאיילת וכד') ותשתיות הייצור (תחנות כוח מונעות גז טבעי כפטריות אחר הגשם), אי אפשר יהיה לקחת צעד אחורנית.