ההתנהלות של משרד הבריאות בתחום הקורונה מעוררת השתאות, אבל איפה הוא כשצריך להיאבק בזיהום האוויר?
נדמה כי אין טוב יותר מנגיף הקורונה על מנת להדגים את המושגים כפר גלובלי וגלובליזציה. הווירוס המדבק גרם לצעדים דרסטיים בעולם כולו, מבידוד וסגר ועד ביטול טיסות, והכה לא רק בבני האדם אלא גם בבורסות ובשווקים. ככל שממדי התופעה גדלים ומתפשטים מסין מערבה, אנו מגלים שמשרד הבריאות בישראל הקדים והגדיל לעשות כדי למנוע את התחלואה בישראל, ועל אחת כמה וכמה את התמותה. המשרד מנהל את "האירוע המתגלגל" בקור רוח ובאחריות, מלווה את המהלך בהסברה יוצאת דופן – נדמה אפילו שבתקופת הבחירות שמענו וראינו את מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, ואת ראש שירותי בריאות הציבור במשרד, פרופ' סיגל סדצקי, יותר מאשר את נציגי המפלגות. לכל אלה נוספו הליווי של כל אזרח ואזרח שהגיע מהמדינות החשודות כנגועות, והדיווח המפורט על המסלול שעשה מי שנדבק במחלה, ואפילו השקת אפליקציה למידע ותמיכה בשם CoronApp, הכוללת הודעות ועדכונים מחמ"ל המשרד, פירוט של מסלולי החשיפה לקורונה, דיווח על בידוד בית ועוד.
אין ספק, למרות שעולים פה ושם טיעונים ושאלות האם המדיניות האקטיבית והמונעת הזו נחוצה, שההתנהלות של משרד הבריאות בתחום מעוררת השתאות. על אחת כמה וכמה כאשר ברור שיש לה השלכות שמעבר לתחום הבריאות, מנושאים כלכליים ועד מדיניות חוץ. ודווקא נוכח כל אלה חייבים לשאול, כאן ועכשיו, איפה נמצא משרד הבריאות בשמירת הבריאות של אזרחי ישראל כשמדובר בזיהום אוויר?
זיהום אוויר כגורם תחלואה ותמותה מרכזי
אז איך זה יכול להיות שלא שמענו על התכנסות של כל בכירי משרד הבריאות לדיון ומאבק בזיהום האוויר בישראל?
איך זה יכול להיות שהמשרד לא נשמע כמעט בדיונים על הזיהום התחבורתי בערים הגדולות או הזיהום התעשייתי?
איך זה יכול להיות שהוא לא פועל לסגירת מפעלים מזהמים, או מתנגד להקמת תחנות כוח לצד יישובים?
איך זה יכול שהמשרד לא מוציא הנחיות לציבור?
מדוע משרד הבריאות שותק, גם כאשר מדובר בתחלואה ובתמותה?
התמונה של זיהום האוויר וההשפעה הבריאותית שלו בישראל רחוקה מלהיות ברורה
אז למה יש הבדל בהתמודדות בין נגיף הקורונה לזיהום האוויר?
זיהום האוויר בישראל גבוה וגובה בכל שנה קורבנות רבים, רבים מדי.המאבק במקורות הזיהום מחייב פעילות נחושה של המדינה, ומשרד הבריאות חייב להיות גורם מרכזי ומוביל גם במאבק זה. כי אחרי הכל, אם משרד הבריאות הישראלי יכול לווירוס הקורונה, אין סיבה שלא יוכל להתמודד עם הפחתת ומניעת זיהום האוויר בישראל.
נ.ב.
על איך מחשבים את מספר המתים מזיהום אוויר?
בעקבות הפוסט קיבלתי לא מעט פניות ושאלות, כשהשאלה המובילה היתה: איך מחשבים את מספר המתים מזיהום אוויר?
המתודולוגיה הבסיסית לחישוב מספר המתים היא של ארגון הבריאות העולמי, כאשר במהלך השנים נוספו למתודולוגיה זו כל מני התאמות. המתודולוגיה מבוססת על שלושה שלבים: הערכת זיהום האוויר במקום נתון, חישוב צפיפות האוכלוסין באותו המקום, ושימוש בסיכון היחסי, המקשר בין ריכוז המזהם לבין ההשפעה שלו על הבריאות.
לחישוב השלב הראשון משתמשים לרוב בחלקיקים נשימים הקטנים מקוטר אוירודינמי של 2.5 מיקרון (PM2.5). מדובר בחלקיקים מוצקים או נוזליים שמסוגלים לחדור לעומק דרכי הנשימה ולראות, המורכבים מחומרים שונים, כגון מתכות, פחמן שחור ופחמן אורגני, כימיקלים אורגניים, אמוניה, סולפטים, ניטרטים וחלקיקי קרקע.
את הריכוז הממוצע מכפילים בצפיפות האוכלוסין, דהיינו מספר התושבים באזור נתון חלקי מספר התושבים הכולל במדינה.
השלב האחרון הוא שימוש בערך הסיכון היחסי לכל אחת מהמחלות. ערך זה, שמחושב על פי מחקרים קליניים ותצפיות שונות, הוא היחס בין ההסתברות שיתרחש מוות בקבוצה שחשופה לזיהום לבין ההסתברות שיתרחש מוות בקבוצה שלא חשופה לזיהום. במילים אחרות מדובר בסיכון היחסי למות כתוצאה מהזיהום.
כאמור, לפי ארגון ה-OECD, התמותה המוקדמת כתוצאה מזיהום האוויר בישראל מעורכת בכ-2,200. בנוסף, במחקר שבוצע בישראל ב-2015 על ידי ד"ר גרי גינסברג, ד"ר אודי קלינר ופרופ׳ איתמר גרוטו ממשרד הבריאות, ופורסם בשנת 2016 בכתב העת: Israel Journal of Health Policy Research , נמצא כי על פי המודל של ארגון הבריאות העולמי זיהום האוויר בישראל גורם ל-1908 מתים בשנה, כאשר מודל מורחב שלוקח בחשבון מחלות נוספות מצביע על 2253 מתים בשנה.
החלוקה לפי סיבת המוות היתה כדלקמן: 914 ממחלת לב איסכמית, 417 מאי ספיקת לב, 349 מסרטן ראות, 278 משבץ, 116 מדלקת בדרכי הנשימה, 78 מסוכרת, 78 ממחלות ריאה, ו-22 מאסתמה.