שומרי הביתעדכון כתבה 30.6.2020 – מענה משרד החינוך
עדכון כתבה 11.9.2020 – מכתב שומרי הבית למנכ"ל תעשיידע
עמותת שומרי הבית פנו במכתב למשרד החינוך בדרישה לעצירת תוכנית הלימודים בה מעורבת נובל אנרג'י.
השאלה העולה היא למה וכיצד מתאפשר לחברת "נובל אנרג'י" להיכנס לכיתות הלימוד ולהשפיע בנושא השרוי במחלוקת רחבה בציבור.
עמותת שומרי הבית פנתה ללשכה המשפטית של משרד החינוך, בבקשה דחופה להתערב ולעצור את תוכנית הלימודים בה מעורבת נובל אנרג'י.
במסגרת פעילות עמותת 'תעשידע' שמעבירה תכנים במוסדות החינוך בישראל, במטרה לחזק את הקשר בין התעשיה לבין מערכת החינוך. לאחרונה החלה העמותה בהעברת תכנים ומערכי שיעור לתלמידים, בנושא פיתוח מאגרי הגז – וזאת בשיתוף פעולה עם חברת נובל אנרג'י.
סילבוס התוכנית מלמד שיש בתוכנית הצגה של פיתוח משק הגז באור חיובי, בעוד שזהו נושא המצוי במחלוקת ציבורית רחבה. בתוכנית מוצגים הדברים באופן כזה שהינו בהתאם לאינטרס הברור בעניין של חברת נובל אנרג'י.
יישום התוכנית במוסדות החינוך נעשה בניגוד להוראות חוזר מנכ"ל של משרד החינוך בנושא איסור הכללי לשלב פרסומות מסחריות במוסדות החינוך. כמו כן שומרי הבית מתריעים על הצגת מידע שגוי במערכים, כמו מיקום אסדת בגז אינו נכון ומידע על מתקני קבלת הגז וההולכה ועוד.
שומרי הבית דורשים לא לאפשר לקנות את דעתם של תלמידים בעניינים שנויים במחלוקת הנוגעים לתעשיית הגז ולפיתוח מאגרי הגז בפרט וזאת מבלי לאפשר לדעה שונה להציג את עמדתה ובכך לא מוצגת ונמנעת מהתלמידים התמונה השלמה.
וכך בפניה בסוף פברואר אל משרד החינוך עמותת שומרי הבית מבקשת לא לאפשר לחברה מסחרית לקנות את דעתם של תלמידים באופן בלעדי מבלי שתובא בפני התלמידים התמונה השלמה.
המענה המשפטי של משרד החינוך מיום 28.6.2020
משרד החינוך ענה כי נעשה ברור מול התעשיידע ובדיקה – האם נעשה שימוש בסמליל (הלוגו) של חברת נובל אנרג'י בתוכנית או בסרטונים המועברים. ואכן נעשה שימוש כזה. כמו כן נעשה שימוש בסרטון החברה והשימוש בו הופסק, בעקבות הפניה שלנו.
כעת התוכנית הוסרה ממאגר תוכניות הלימוד החיצוניות באופן זמני, לצורך בדיקה ובחינת עמידתה בתנאי המאגר של משרד החינוך.
המשרד ממליץ לשומרי הבית לפנות ישירות לתעשיידע ולהתריע אודות הפגמים שנמצאו.
אנו נעדכן כאן בהמשך.
פניית שומרי הבית אל תעשיידע
בהמשך למענה משרד החינוך פנתה עמותת שומרי הבית אל מנכ"ל תעשיידע. במכתב הציגה העמותה שיישום התוכנית במוסדות החינוך נעשה בניגוד להוראות חוזר מנכ"ל משרד החינוך בדבר האיסור הכללי לשלב פרסומות מסחריות במוסדות החינוך.
כעת סמליל חברת נובל אנרג'י מופיע על עלון התוכנית – בניגוד להוראות משרד החינוך ולנוהל האוסר הצגת סמליל של גורם מסחרי. עוד הגיע ליידי העמותה סרטון שהוצג באחד מבתי הספר בארץ בו מתואר תהליך גילוי והפקת הגז ובו מופיע הסמליל של חברת נובל אנרג'י.
מהמידע שהגיע אל העמותה עולה כי התכנים המוצגים במסגרות אלה כוללים מידע שגוי. כמו למשל מיקום אסדת הגז המוצג אינו נכון, נמסר מידע שגוי בעליל ביחס למתקני קבלת הגז וההולכה ועוד.
אנו שומרי הבית פונים ומתריאים בנושא זה כי הוא שרוי במחלוקת ציבורית רחבה. וחשוב להביא לתלמידים את מצב הדברים לאשורו בכל הקשור לפיתוחו של משק הגז בישראל, על מנת שיבוא לידי ביטוי בתכנים, ככל שיועברו, על ידי תעשיידע בעניין בשנת הלימודים.
"..תכנים אלה צריכים להביא תמונה כוללת ומאוזנת בעניין פיתוחו של משק הגז בישראל
שיש בה כדי לשקף את מגוון הדעות ביחס לעניין הן של חברות הגז השונות והן של מי שסבור כי פיתוחו של משק הגז והאנרגיה בישראל כיום לא נעשה בצורה בת קיימא."
שומרי הבית מבקשים הכנסת תכנים לתוכנית תעשיידע שיאפשרו לתלמידים להחשף לעומק העיניין ולקבל את רוחב היריעה המתבקשת בצו השעה הנוכחי.
תכנים המהווים אדנים לשילוב והצגת הנושא בעבור התלמידים:
• להתבססות משק האנרגיה של ישראל על גז יש מחירים כבדים במספר היבטים מרכזיים: בריאותי,
סביבתי, בטחוני וכלכלי-חברתי. מעבר למשק אנרגיה המבוסס על אנרגיה סולארית ואגירה בסוללות יבטל את הסיכונים ויביא לרווחה סביבתית וכלכלית.
• משבר האקלים: הגז גרוע מפחם מבחינה אקלימית. גז המתאן מהווה גז חממה חזק פי 86 מפחמן דו
חמצני (במדידות לאורך 20 שנה). דליפות מתאן לאטמוספירה קיימות בכל שרשרת ההפקה והחלוקה של הגז ומגיעות לאחוזים ניכרים מכמות הגז. על פי מחקרים תעשיית הגז אחראית ל-25% מהגורמים
להתחממות הגלובלית.
• הגז, בדומה לנפט ופחם, הוא דלק פוסילי לכל דבר ועניין. הגז לא יוצא "נקי" מהאדמה, ובתהליך ההפקה שלו נפלטים חומרים מסרטנים ומזהמים רבים. אסדת תמר, לדוגמא, פלטה במשך שנים יותר חומרים מסרטנים מכל המפעלים, תחנות הכוח ובתי הזיקוק בארץ גם יחד. קרבת אסדות הזיקוק לחופי ישראל והזרמת תוצר הלוואי "קונדנסט" לתחומי הארץ יוצרות סכנה בריאותית חמורה לתושבי ישראל.
• תקלת שפך באסדת גז עלולה ליצור אסון אקולוגי עצום שיחריב את חופי ישראל וחופי מדינות שכנות.
תקלת שפך קונדנסט ביבשה עלולה ליצור מפגע אקולוגי עצום ולהרס מי התהום.
• סכנה ביטחונית: משק אנרגיה המבוסס על מספר אסדות גז ומספר תחנות כוח גזיות פגיע ביותר לפגיעה של כוחות עויינים. משק אנרגיה המבוסס על אנרגיה סולארית הוא מבוזר וחסין מפגיעה שתשתק ותשבית את המדינה. תקלת שפך באסדה קרובת חוף תשבית בוודאות גבוהה את מתקני ההתפלה של ישראל, המספקים כיום כ-75 ממי השתייה.
• היבט חברתי וכלכלי: תעשיית הגז מעצם טבעה היא תעשייה ריכוזית. הרווחים ממנה מגיעים למספר
בעלי שליטה מצומצם. זאת בניגוד למשק אנרגיה המבוסס על חשמל סולארי + אגירה, בו כל אזרח בעל
גג או כל רשות מקומית הופכים ליצרני חשמל, מצב המביא לצדק חלוקתי והקטנת אי השוויון בחברה.
• בנוסף לכל חסרונות השימוש בגז המפורטים לעיל, מצטרפת העובדה הפשוטה שייצור חשמל מאנרגיה
סולארית + אגירה זול יותר כיום מייצור חשמל מגז. על פי עבודות מחקר שנעשו, ניתן לספק בשנת 2030 – 50-80% מתצרוכת החשמל בישראל באמצעות אנרגיה סולארית + אגירה, וכל זאת על ידי שימוש בשטחים מופרים, ללא פגיעה בשטחים הפתוחים במדינה (גגות, כבישים, חניונים, בריכות דגים ועוד).
• העולם כולו שועט בימים אלו לשימוש באנרגיות מתחדשות, עקב משבר האקלים ובזכות היתרון הכלכלי והסביבתי שלהן. הגז הופך במהירות מ "אנרגיית מעבר ל"אנרגיית העבר". מדינת ישראל התברכה באקלים שטוף שמש, ועליה להיות מובילה בעולם בשימוש באנרגיה סולארית.
שומרי הבית ישמחו להפגש עם תעשיידע ולהציג את המידע באופן בלתי אמצעי.
אנו עוקבים ונמשיך לעדכן.