על קידום שינוי התקן הישראלי לבנזין
אומנם איימת הקורונה כבר הגיעה לישראל ככלל ולבאר שבע בפרט, אבל אני עדיין בבהלת זיהום האוויר הכפוי שמכון התקנים מתכנן להשית עלינו, באמצעות קידום שינוי בתקן הישראלי לבנזין.
הסוגיה שעל הפרק היא : תאריך המעבר מדלק חורפי לדלק קייצי, כלומר מדלק נדיף יותר ומזהם יותר לדלק פחות נדיף (בחורף, בשל הטמפרטורה הנמוכה יחסית, ניתן למכור דלק פחות מזוקק, נדיף יותר וזול יותר-דלק חורפי).
מבולבלים?
המשמעות של שינוי תקן הבנזין הוא שימוש ארוך יותר בדלק חורפי, גם בתקופה קייצית, שיגרום לפליטת יותר חומרים אורגאנים נדיפים ורעילים בתחנות הדלק וממכוניות, וביניהם בנזן-חומר מסרטן. לפי הערכת המשרד להגנת הסביבה מדובר בפליטות משמעותיות במרכזי הערים, ובתקופה קצרה מאוד.
אך מעבר לכך, מתברר שהמדינה לא יכולה להחליט על שינוי התקן, אלא רק מכון התקנים.
על הרקע לשינוי התקן
התקן הישראלי מבוסס על האסדרה האירופית, הקובעת כי הבנזין הקיצי יהיה בשימוש לכל הפחות ממאי עד ספטמבר.
התקן הקיים קובע כי מ–1 במאי עד הסתיו, מותר לזקק בבתי הזיקוק, לייבא ולספק לתחנות הדלק ולצרכנים בנזין קיצי בלבד. כמו כן, כבר מ–15 באפריל, כל הבנזין הנכנס למשק — מזיקוק מקומי או מיבוא — יהיה קיצי, כאשר בתקופת המעבר שמאמצע אפריל עד סופו, מותר עדיין למכור בתחנות הדלק בנזין חורפי.
תחילתו של סיפור בעודפים של דלק חורפי שנשארים למדינה. לכן, מנהל הדלק והגז שבמשרד האנרגיה ביקש וקיבל בשנתיים האחרונות ארכה לשימוש בבנזין החורפי.
כדי להקל את הדברים, המנהל ביקש מהוועדה הטכנית לנפט ומוצריו במכון התקנים לשנות את התקן, כך שמועד השימוש בדלק חורפי ימשיך עד סוף מאי. במקביל המשרד להגנת הסביבה ביקש להגדיר כי האספקה שתכנס לארץ של דלק קייצי תחל בתחילת אפריל, שבועיים לפני, כדי לאזן את הצריכה.
באופן לא מפתיע, חברות הדלק, בתי זיקוק, והמכון הישראלי לאנרגיה וסביבה (מכון הנפט), שבו מיוצגות חברות אנרגיה, הסכימו לשינוי כך שניתן יהיה לייבא, לזקק ולמכור דלק חורפי עד סוף מאי, אבל לא הסכימו להקדמת האספקה שתכנס לארץ של דלק קייצי בשבועיים.
כמה מילים על מכון התקנים:
מכון התקנים הישראלי הוקם במטרה לעצב את תרבות האיכות, הבריאות והבטיחות בארץ. סמכויות מכון התקנים מעוגנות בחוק התקנים מ-1953, ועל פיו גם מוגדרות ועדות המכון.
שנים ארוכות שיש דיון לגבי הסמכויות הנרחבות והבלעדיות של מכון התקנים, ובעיקר בנוגע ליכולתו למנוע או לעקב יבוא או כניסה לשוק של מוצרים שונים, כמו גם העלויות הגבוהות הנדרשות מהספקים. הצורך בהגבלת פעילות המכון גם עלה בועדת טרכטנברג בעקבות המחאה החברתית.
על סוגיית השתלטות בעלי ההון על מכון התקנים
סוגיה נוספת שעלתה שוב ושוב היא סוגיית השתלטות של בעלי ההון על המכון, שדוחקת את האינטרס הציבורי בהחלטות משמעותיות. ד"ר אורי מאיר צ'יזיק, ששימש כנציג ציבור מטעם המועצה לצרכנות בוועדה המרכזית לתקנון מזון ומוצריו במכון התקנים, העלאה לפני כמה שנים את הסוגיה.
ד"ר צ'יזיק כתב כי "למראית עין, יש בוועדות איזון בייצוג בין הגופים השונים, ואפילו היועץ המשפטי של המכון נוהג להקפיד בנושא זה. אך אחרי מבט עומק והתנסות לומדים מהר מאוד לאיזה כיוון נוטה הכח, ומתברר שההחלטות מוטות באופן מובהק לצד התעשייה".
הוא ציין כי בעוד שנציגי התעשייה הם מומחים בתחומם שמקבלים תשלום לפעילות שלהם בועדה, הרי שנציגי הציבור עושים זאת בהתנדבות וללא משאבים וידע מספיק. לדבריו, גם נציגי הממשלה, שאמורים לייצג את הציבור בועדות, לא פעם מצביעים דווקא לפי האינטרס של התעשייה.
הועדה הטכנית לנפט ומוצריו מורכבת מ-13 חברים, מתוכם, מרבית הנציגים מחברות האנרגיה השונות ונציגי התעשיינים: התאחדות התעשיינים בישראל, איגוד לשכות המסחר בישראל וההסתדרות. בוועדה יש גם שני נציגי משרדי ממשלה, משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה, ונציג ציבור אחד מהמועצה הישראלית לצרכנות. יש גם בועדה נציג שהוא מינוי אישי-לא ברור של מי ולמה, מתש"ן והמכון הישראלי לאנרגיה.
ניסיתי לחפש את הפרוטוקול של הדיון בועדה באתר מכון התקנים, לא מצאתי. כנראה שניתן לקבל אותו רק בבקשה מתוקף חוק חופש המידע, אם בכלל. בדקתי לגבי ישיבות עתידיות בנושא, לא מצאתי.
נדמה שאם אנחנו, הציבור, לא נרים קול צעקה לא יקרה דבר!
