בפליטות המזהמים והמתאן מהאסדה השאלות הן:
מה נמדד? מי מדד? כמה מדד? איך מדד? איפה מדד? ומדוע המשרד להגנת הסביבה לא הוציא דו"ח שמתייחס למדידות ולתוצאות?
בעוד הרוחות ממשיכות לסעור ולגעוש בנוגע לאסדת לוויתן, תסלחו לי שאני עדיין "חופר" לכם עם אסדת תמר. אבל האמת היא שדעתי לא נחה מההודעות השונות על הפחתה ב-98% ויותר בפליטות המזהמים והמתאן מהאסדה. כפי שכתבתי לפני כן השאלה היא מה נמדד? מי מדד? כמה מדד? איך מדד? איפה מדד? ומדוע המשרד להגנת הסביבה לא הוציא דו"ח שמתייחס למדידות ולתוצאות?
בכל אופן, החלטתי לבחון קצת יותר לעומק (לא יותר מדי!) את הנתונים שבכל זאת פורסמו לעיני הציבור באתר המשרד (ושאני כשלתי בדרכי למצוא אותם).
- דיגומים שבוצעו על ידי "מעבדות אקולוגיה א.פ. בע"מ" בשלוש ארובות של מחממים ובדקו תחמוצות גופרית וחנקן, פחמן חד-חמצני, מתאן וחומרים אורגאניים נדיפים (VOC), כאשר לפי התעודות הסריקה של החומרים האורגאניים הנדיפים בוצעו במעבדות אמינולב.
- מסמך של נובל אנרג'י בו מוצגת הפחתה של חומרים אורגאניים נדיפים שאינם מתאן (NMVOC), ובפרט חומרים ארומתיים: בנזן, טולאן, אתיל בנזן וקסילן (בקיצור: BTEX), מהמערכת למיחזור ה-MEG וה-TEG, המשמשים בתהליך ההפרדה של הגז מהקונדנסט והמים.
שאלות על המדידות :
אבל לפני הכל, אני יודע שזה לא החג המתאים, ובכל זאת יש לי קושיה, לגבי שלוש המדידות הראשונות שבוצעו על ידי מעבדות אקולוגיה ואמינולב.
תציצו בתמונה המצורפת ותאמרי לי מה אתם רואים?
ניחשתם נכון.
חברת מעבדות אקולוגיה א.פ. בע"מ לא מוסמכת למדוד מתאן. מעבדת אמינולב לא מוסמכת לביצוע אנליזות לסריקת VOC ב-GCMS (מערכת שמאפשרת לקבוע מה המרכיבים של התערובת, כלומר בנזן, טולאן וכד').
ואם לא השתכנעתם, אז הרשות הלאומית להסמכת מעבדות אינה אחראית על תוצאות הבדיקות.( כלומר, לחברות המעבדות שעשו את המדידות ולרשות הלאומית להסמכה מעבדות, אין את הסמכות למדידה והאחריות לתוצאות הבדיקות, שעל פיהן נקבע שיש ירידה בזיהום ב98%. )
ואחרי שאמרנו את זה, יש עוד לא מעט שאלות:
- מדוע נמדדו מדידות רק ביום אחד (ב-18.2.19)? האם זה מספיק?
- האם המדידה היתה ביום אופייני מבחינת הספק ההפקה, והאם תנאי העבודה בארובה (טמפרטורה ותכולת מים) אופייניים לעבודה בשגרה?
- מדוע בנזן, טולואן וקסילן נמדדו בנפרד רק בארובה אחת משלוש (C)?
- מה זה אומר שאי הודאות במדידות ה-VOC, הבנזן, הקסילן והטולאן היא 21.6%, ושהמדידה בכלל נמוכה מסף הגילוי של האנליזה (LOC>) ?
מהמסמך השני, ובו האנליזה שביצעה נובל אנרג'י, גם עולות שאלות:
- האם ניתן לסמוך על נובל שימדדו?
- מה שיטת המדידה ומה התנאים בהם בוצעה?
- כמה מדידות בוצעו ומתי?
ושאלות נוספות:
- האם מספיק למדוד ב-3-6 נקודות כדי לקבוע 98-99% הפחתה?
- האם לא צריך מדידות לא מוקדיות (ברזים, צנרת וכד'), הרי היזמים נדרשים לבצע LDAR כדי להוכיח שאין פליטות מרכיבי ציוד, וגם כל החישובים של הפליטות שהוצגו בהיתר הפליטה התבססו על כך שבצעו LDAR (זה איפשר לקחת מקדמי פליטה נמוכים יותר מיחידות הצנרת)?
- האם לא צריך לבצע מדידות ב"גדר האסדה"?
מדוע המשרד להגנת הסביבה מתייחס לסוגיה כל כך מרכזית לא בדו"ח מפורט עוד לפני התקנת המערכת החדשה ?
מדוע במקום להוציא דו"ח מסודר ומפורט לגבי המדידות והתוצאות, בנושא הפחתת הפליטות, המשרד להגנת הסביבה מתייחס לסוגיה כל כך מרכזית בשורה אחת בדו"ח שמתייחס למדידות בשנת 2018 – עוד לפני התקנת המערכת החדשה?
דרך אגב, נושא ההפחתה זכה להתייחסות אחת רשמית של המשרד להגנת הסביבה בדו"ח המפל"ס (מרשם פליטות לסביבה), שמתייחס לשנת הדיווח 2018 ויצא באוקטובר 2019. בפרק 6 בדו"ח- "פליטה לאוויר של חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים" (עמ' 20) נרשם כי "יצויין כי בסוף חודש מרץ 2019 הותקנה באסדת תמר מערכת להשבת פליטות לאוויר, המפחיתה ב-98% את הפליטות." ובמאמר מוסגר, מוזר שבמקום להוציא דו"ח מסודר ומפורט לגבי המדידות והתוצאות, המשרד להגנת הסביבה מתייחס לסוגיה כל כך מרכזית בשורה אחת בדו"ח שמתייחס למדידות בשנת 2018, עוד לפני התקנת המערכת החדשה.
אחר כך לא מבינים במשרד להגנת הסביבה למה יש כזה חוסר אמון!
את המדידות של מעבדות אקולוגיה תוכלו למצוא כאן: https://www.gov.il/…/DynamicCollect…/freedom-of-information…
ואת המסמך של נובל על המדידות, כאן: http://www.sviva.gov.il/…/Tamar%20Emissions%20Project%20-%2…