לירז רימוןאם חשבתם שפרשת הצוללות היא החמורה בתולדות ישראל, עוד לא שמעתם על "פרשת הגז". הדמיון הרב מדי בין הפרשות לא משאיר מקום למקריות. עד כמה עמוק חלקו של יובל שטייניץ בפרשות? כמות הכסף שזרמה דרך משרדיו ומערכת הבחירות שלו, קשריו ההדוקים עם גיבורי הפרשות חייבים לעורר תהיות. נכון לעכשיו, שטייניץ אינו חשוד בדבר.
שורת האישים הבכירים אשר המשטרה ממליצה להעמיד לדין בפרשת הצוללות מטלטלת את המדינה • אך במקביל אליה הולכת ונחשפת פרשה נוספת, חמורה עשרות מונים • "פרשת הגז" • הדמיון, גדול מדי כדי להיות מקרי • הכל בינתיים, לכאורה.
עוד לא יבש הדיו מהמלצות המשטרה להעמיד לדין שורה של אישים בכירים בפרשת הצוללות, פרשה שמסתמנת להיות פרשת השחיתות הגדולה בתולדות המדינה והנה הולכת ונחשפת לה פרשה לא פחות חמורה: "פרשת הגז".
הדמיון בין הפרשות גדול מדי מכדי להיות מקרי. רבים מהמעורבים בה הם אותם כוכבי פרשת הצוללות, היא נוגעת, לכאורה, בשרים בכירים בממשלה, חברות ענק והרבה מאד אינטרסים כלכליים שבאים, איך לא, על חשבון הציבור, בריאותו ובטחונו.
כמו פרשת הצוללות גם פרשה זו סבוכה, מפותלת, מעורבבת בין קשרים עסקיים מפוקפקים לקשרים אישיים של גיבוריה. אנשים שהופקדו על האינטרס הציבורי והבטחוני של מדינת ישראל אך, בחרו לנצל את אמון הציבור לטובת בצע כסף, כוח ושררה. הכל, בינתיים, לכאורה.
מאחר שהשר שטייניץ, נקי מכל רבב ולא דבק בו שום חשד, מעניין לדעת מה המניע שלו לדחוף באופן חסר פשרות את הקמת האסדה במיקומה הבעייתי הנוכחי?
מדוע הוא בוחר להתעלם בהפגנתיות מכל נורות האזהרה המהבהבות סביבו?
"פרשת הגז": מורה נבוכים
בשורות הבאות נשתדל לעשות לכם מעט סדר בין שתי הפרשות ונכיר לכם את הגיבורים המפוקפקים שמככבים בשתיהן.
אבריאל בר יוסף
בכיר לשעבר בחיל הים, שימש בין היתר, כיועצו של שטייניץ ונחשב לאחד המקורבים אליו. בעת תפקידו כשר האוצר, פעל שטייניץ, למנות אותו ליו"ר נמל חיפה (באמצעות דוד שרן, מיד נגיע אליו) ולמנכ"ל ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
בפרשת הצוללות חשוד בר יוסף כי סייע ופעל למינוי מיקי גנור לנציג מספנת טיסנקרופ הגרמנית (שבנתה את הצוללות) מול גורמי הביטחון והממשל ודחף לקידום עסקת הרכש של כלי השיט. בפרשה זו התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים וקשירת קשר לביצוע פשע.
המשטרה חושדת שבר יוסף, פעל בתוך הועדה על מנת לקדם את ענייניו של משקיע גרמני אשר היה מעוניין להקים שורת מתקנים להנזלת גז לאורך חופי ישראל,
בתמורה לטובות הנאה מופלגות
בשנים 2011-2012, בעת ששימש כמשנה לראש המטה לביטחון לאומי (המל"ל) אחד התפקידים הרגישים ביותר בישראל, התמנה בר יוסף, לכהן בועדת צמח שעסקה בייצוא הגז מישראל.
על פי חשד המשטרה, בתוך הוועדה, ניסה בר יוסף, לקדם את ענייניו של משקיע גרמני בשם מייקל הרצוג, אשר היה מעוניין להקים שורה של מתקני הנזלת גז לאורך חופי ישראל ובתמורה לכך זכה לטובות הנאה מופלגות מצידו של הרצוג, הכל כמובן, לכאורה.
מתקן הנזלת גז הינו מתקן מיוחד אשר מקרר את הגז לטמפרטורה של מינוס 162 מעלות, בה הוא הופך לנוזל ונפחו קטן משמעותית. תפקידו העיקרי הוא לאפשר הובלת הגז ליעדים מרוחקים, כלומר לייצוא.
על מנת לאפשר הקמת מתקנים כאלו יש צורך בפלטפורמת גז הממוקמת בים, בסמוך לחוף.
מעבירים את אסדת לוויתן
באותה תקופה, על פי פרסומים, נפגש בר יוסף גם עם בכירים בקבוצת דלק (בבעלות יצחק תשובה) שותפה בכירה במאגרים לוויתן ותמר. לפי אותם פרסומים, עסקה הפגישה בהקמת מתקני הנזלת גז בקרבת החוף.
אסדה צפה היא הפתרון המקובל בעולם כיום והיא נותנת מענה לרוב הסיכונים והזיהומים הכרוכים בהקמת אסדת גז בקרבת החוף אך, היא אינה מתיישבת עם הרעיון להקמת מתקני הנזלת הגז לאורך החוף.
זה המקום לציין שעד שנת 2015 הצהירה נובל כי בכוונתה לטפל במאגר לוויתן באמצעות אסדה צפה, מעל לפי המאגר ואף רכשה אוניה מיוחדת לצורך כך.
אסדה צפה היא אומנם הפתרון המקובל בעולם כיום והיא נותנת מענה לרוב הסיכונים והזיהומים הכרוכים בהקמת אסדת גז בקרבת החוף אך, היא אינה מתיישבת עם הרעיון להקמת מתקני הנזלת הגז לאורך החוף.
ניתן להקים מתקן הנזלה גם על גבי אסדה צפה, אך בשעתו היה הדבר יקר מאד וככל הנראה, פחות משתלם ליזמים.
בשלהי 2015 דוחה בג"ץ עתירה כנגד תמ"א 37 ח' ובכך, מאפשר הקמת מתקני גז לאורך החוף הישראלי.
באותה תקופה עדיין לא נחשפו נתוני הזיהום החמורים של אסדת תמר ואיש לא העלה על דעתו כי שנתיים לאחר מכן יתברר כי אסדה זו חורגת ביותר מפי 30 מהערכות אותן הציגה נובל אנרג'י בעת הגשת האישורים להקמתה.
יום אחד בלבד (!) לאחר החלטת בג"ץ, פונה נובל אנרג'י לבית המשפט ומצהירה כי היא נכנסת למגעים עם הממונה על הנפט במשרד האנרגיה, מתוך כוונה לבחון מתווה פיתוח חלופי עבור לוויתן. באפריל 2016 מודיעה נובל אנרג'י על שינוי מתווה הפיתוח ומעבר מאסדה צפה לאסדת ענק סמוכה לחוף.
על אסדת הגז לוויתן נובל אנרג'י מתכננת להקים "מודול יצוא עתידי", שהוא מתקן מיוחד לחיבור צינורות להובלת גז ליצוא. האם מתקן זה ישמש את מתקן הנזלת הגז המפורסם, כפי שתכנן וקידם בר יוסף? מה או מי דחף את נובל למהר ולשנות את המתווה שהיא עצמה הציעה ולשם מה? בסיפור זה, רב הנסתר על הגלוי.
שי ברוש
תא"ל שי ברוש, בכיר נוסף בחיל הים, חברו הטוב ושכנו של בר יוסף, חשוד גם הוא בפרשת הצוללות.
על פי חשדות המשטרה, שימש ברוש כאיש קש לתיווך בין בר יוסף לגנור על מנת לטשטש את הקשר השוחדי בין השניים.
התגבשה כלפיו תשתית ראייתית לביצוע עברות שוחד, מרמה והפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע, הוצאת חשבוניות שלא כדין ועבירות הלבנת הון.
בשנת 2010 פעל שר האוצר דאז, יובל שטייניץ, למנות את ברוש למנכ"ל תע"ש. מינוי שנכשל בעקבות סירוב דירקטוריון החברה, בטענה כי מדובר במינוי פוליטי של השר.
מי שהכיר בין ברוש לשטייניץ, הלא הוא לא אחר מאשר מיודענו, אבריאל בר יוסף.
על פי החשד, היה אמור ברוש להתמנות למנכ"ל החברה שהייתה אמורה להקים את מתקן הנזלת הגז. אותו מתקן שבר יוסף קידם עבור מייקל הרצוג, לכאורה.
"שוחד התרומות" (שטייניץ לא ידע עליו)
דוד שרן
קשריו של שרן עם בכירי המשק ענפים ומורכבים ומגיעים עד לתפקיד ראש הלשכה וראש הסגל של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אך, את דרכו הציבורית החל דווקא אצל לא אחר מאשר, יובל שטייניץ.
ב-1999 שימש שרן כיועצו של שטייניץ, אשר באותה תקופה כיהן כיו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. את הוועדה ניהל באותם ימים, לא תאמינו, אבריאל בר יוסף. שרן הוא גם מקורב לאיש הליכוד וגיסו של שטייניץ, גרי חכים (גם הוא נחקר בפרשת הצוללות).
את הכסף קיבל שרן, לפי חשדות המשטרה, באמצעות מתווכים עסקיים המקורבים אליו ובאמצעות תרומות דרך אנשי קש לקמפיין של השר שטייניץ ב-2012. הכל בינתיים לכאורה.
בתקופת כהונתו של שטייניץ כשר האוצר (2009-2013) שימש שרן כראש המטה שלו והיה אחראי על המינויים הפוליטיים מטעמו. בין היתר, קידם את מועמדותו של בר יוסף ליו"ר נמל חיפה. במקביל פעל למינוי הדירקטורים בחברת קצא"א (אחת החברות החשאיות והבלתי שקופות ביותר במדינת ישראל, בה הייתה שותפה במשך שנים גם ממשלת איראן). באופן מפתיע, זמן קצר לאחר מכן זכה במכרז לתפקיד הנחשק, מזכיר קצא"א.
שרן, הוא אחד הכוכבים הבולטים בפרשת הצוללות. על פי חשדות המשטרה, הוא פעל לקדם את האינטרסים של גנור בעסקת כלי השיט וקיבל ממנו בתמורה סכומי כסף במספר פעימות בסכום מצטבר של כ- 130 אלף שקל.
את הכסף קיבל שרן, לפי חשדות המשטרה, באמצעות מתווכים עסקיים המקורבים אליו ובאמצעות תרומות דרך אנשי קש (מיד נגיע אליהם) לקמפיין של השר שטייניץ ב-2012. הכל כמובן, לכאורה.
לדברי המשטרה, התגבשה כנגד שרן תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות על פי חוק מימון מפלגות ובחירות.
מיקי גנור
גנור הוא עד המדינה בפרשת הצוללות. תמים הוא לא. גנור החליף את שייקה ברקת בתפקיד נציג חברת המספנות טיסנקרופ, בעזרתם האדיבה של אבריאל בר יוסף ואליעזר צ'ייני (מפקד חיל הים לשעבר) – כך לפי חשדות המשטרה.
בתמורה לכך ובתמורה לקידום ענייניו, העביר כספי שוחד במאות אלפי שקלים, לכאורה, לשורת גיבורי הפרשה שאת חלקם הזכרנו כאן.
לפי חשד המשטרה, חלק מהכספים, לכאורה, העביר גנור דרך אנשי קש, חלקם מקורבים לשר שטייניץ אשר פעלו בתוך משרד האוצר ובתוך משרד האנרגיה בזמן כהונתו של השר בשני המשרדים הללו, כלומר במשך שנים.
חלק נוסף של התשלום התקבל דרך תרומות פיקטיביות למערכות הבחירות של השר.
יתכן שלאורך כל הזמן הזה, שטייניץ לא חשד בדבר?
במסגרת הסכם עד המדינה, יורשע גנור בגין עבירות מס, ירצה עונש מאסר של 12 חודשים וישלם קנס של 10 מיליון ש"ח.
רמי טייב
טייב, חבר מרכז ליכוד ותיק, מלווה את שטייניץ שנים רבות, שימש כיועצו ונחשב לאיש אמונו. הוא גם חבר ילדות של דוד שרן. במשרד האנרגיה, הוא נחשב לאחת הדמויות הדומיננטיות ואחראי על מינוי הדירקטורים בחברות הממשלתיות מטעם השר. טייב לקח חלק פעיל בהדחתה של אורית פרקש-הכהן, יו"ר רשות החשמל לשעבר, אשר התנגדה למתווה הגז.
על פי חשד המשטרה, טייב וגנור פעלו להעברת הכספים בתוך משרד האוצר, בזמן כהונתו של שטייניץ כשר האוצר וככל הנראה המשיכו בפועלם גם בתוך משרד האנרגיה בו מכהן שטייניץ כיום.
המשטרה ממליצה להעמיד את טייב לדין בגין תיווך לשוחד של איש ציבור מכהן, לקיחת שוחד, הלבנת הון ושיבוש חקירה.
צחי ליבר
ליבר הוא יועץ תקשורת המקורב לשטייניץ, אשר ייצג אותו בפריימריז האחרונים בליכוד. ליבר ושותפו, נתי מור, חשודים כי העניקו לגנור שירותי ייעוץ פיקטיביים, לכאורה. סכומי הכסף האלו יועדו, לפי חשד המשטרה, לדוד שרן.
ליבר, נעצר ע"י המשטרה בחשדות של קשירת קשר לביצוע פשע, תיווך לשוחד, שיבוש הליכי משפט והלבנת הון.
יובל שטייניץ - החוט המקשר?
נדגיש: השר שטייניץ, לא ידע כלום, לא שמע כלום ולא ראה כלום!
הוא רק היה המתמודד בבחירות בהן הועברו כספי שוחד לכאורה ובסך הכל, כיהן בתפקיד השר בשני משרדים בכירים, בהם התקיימו פרשות השוחד מהחמורות במדינה, גם הן לכאורה, ע"י האנשים המקורבים אליו ביותר.
מאחר שהשר נקי מכל רבב ולא דבק בו שום חשד, מעניין לדעת מה המניע שלו לדחוף באופן חסר פשרות את הקמת האסדה במיקומה הבעייתי הנוכחי? מה דחוף לו לשר להמציא סיפור על צינור גז היסטורי שלא היה ולא נברא עדיין (והסיכוי שיקום, אפסי)? מדוע הוא בוחר להתעלם בהפגנתיות מכל נורות האזהרה המהבהבות סביבו?
ייתכן שהסיבה נעוצה בפחד ממשי של שטייניץ מתאגידי הגז?
עם סיום תפקידו כשר האוצר, בעת ראיון למעריב, תיאר השר שטייניץ את חוויותיו עם תאגידי הגז בתקופת מתווה הגז כך: "זה היה הקרב הקשה בחיי, חששתי שבאמת יחסלו אותי […] הלובי של חברות האנרגיה כל כך חזק, שאין לך סיכוי מולן".
לא קל להישאר אדישים מול התיאורים המדהימים האלו, של שר בכיר בישראל. תאוריו של שטייניץ, על דרכי הפעולה של חברות הגז, נדמים כלקוחים מתוך סרט מאפיה אפל במיוחד.
מדהימה לא פחות העובדה כי למרות הדברים הקשים אותם חושף השר בראיון, הכוללים בין היתר, הפעלת לחצים מאסיביים ביותר על חברי כנסת ושרים ישראליים, כולל מצד גורמים זרים, עד היום לא נעשה דבר על מנת לבדוק את הנושא, מצד שום גורם אכיפה.
∼ לסיפור המלא ∼
אנו מצפים וסומכים על משטרת ישראל לרדת לחקר האמת באומץ וביושר עד אשר תחשף האמת וטובת הציבור תנצח.
דבר אחד ברור, מהכוורת של שטייניץ לא נלקק דבש, נראה שהיא יותר דומה לקן צרעות.
וְשֹׁ֖חַד לֹ֣א תִקָּ֑ח כִּ֤י הַשֹּׁ֙חַד֙ יְעַוֵּ֣ר פִּקְחִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽים
עדכון: בתאריך 8.12.2019 התפרסמה בנושא זה כתבת התחקיר הזו בערוץ כאן 13: