שומרי הביתמה מספרים לנו?
חברות האנרגיה ומשרדי הממשלה אומרים (כשנוח להם) שאחד הטיעונים המרכזיים להחלטה למקם את אסדת הגז לוויתן דווקא ליד החוף הוא לא אחר מאשר השיקול הביטחוני.
מה אומר שר הביטחון?
כאמור, ההחלטה על מיקום האסדה התקבלה כבר בסוף 2015, ולכן פנינו למי שהיה שר ביטחון באותה תקופה, משה בוגי יעלון. הרי החלטה לגבי מיקום של מתקן כה אסטרטגי למדינת ישראל, המוקפת בארגוני טרור, חייב לעבור דיון אצל שר ביטחון.
למרבה הפלא, משה יעלון לא הכיר כלל תוכנית להקמת אסדת גז בסמוך לחוף. הוא דווקא הכיר ואף המליץ על תוכנית הגנה על אסדה צפה הרחק מהחוף, מעל באר הגז.
מתוך תצהיר שנשלח ל"שומרי הבית" מטעם משה בוגי יעלון:
"הופתעתי! לא הכרתי החלטה כזו כלל. הכרתי את התוכנית להקמת מתקן הפרדה על פלטפורמה ימית בסמיכות לקידוח לווייתן. ראיתי בקיומה של פלטפורמה כזו יתרון מבחינה ביטחונית, משום שספינות המגן שהחלטנו לרכוש כדי להגן על אסדות הגז בים התיכון, אמורות לתת כיסוי הגנתי לקידוח ולפלטפורמה כאחת".
בוגי יעלון: "לא הוריתי לקרב את אסדת לווייתן אל החוף משיקולים ביטחוניים"
שר הביטחון לשעבר, בוגי יעלון, סותר דיווח שהתפרסם בשבוע שעבר, שלפיו הצבא הורה לשנות את מיקום אסדת הפקת הגז של מאגר לווייתן ולקרבה אל חוף דור, משיקולי אבטחה וביטחון. במכתב ששלח לארגון " שומרי הבית", הפועל להרחקת האסדה מהחוף, כתב יעלון כי הופתע מהפרסומים, שלפיהם ההחלטה התקבלה משיקולים ביטחוניים. "הופתעתי!
בראיון עם רזי ברקאי בגל"צ אמר יעלון שהנושא נבדק עם בכירים במשרד הביטחון ואיש לא מכיר פניה לחוות דעת ביטחונית עבור אסדה קרובה לחוף. עוד הוסיף יעלון שלאחרונה גורם לא מזוהה פנה לצה"ל וביקש חוות דעת ביטחונית להחלטה שהתקבלה ב-2015.
מה אומרים בחיל הים?
גם מפקד חיל הים לשעבר, מיכה רם ז"ל וקצין המודיעין שלו, הסבירו לחוקר שמונה על ידי המועצה
הארצית לתכנון ובנייה לבחון את ההתנגדויות לתכנית המתאר שאפשרה את בניית אסדות הגז בסמיכות לחוף הישראלי (תמ"א 37 ח'), אודות: "יתרונות הטיפול בגז הטבעי בעומק הים, בסמוך לאזור ההפקה, מנקודת ראות צבאית".
וגם מפקד חיל הים בשנים 2011-2016, רם רוטברג, הכריז במהלך כהונתו כי "המרחב הימי של המים הכלכליים הוא שטח עצום, פי שניים מגודל מדינת ישראל. באופן טבעי, השטח הזה מזמין הזדמנויות מגוונות לגורמי הטרור לבצע פעילות כנגד אסדות הגז. בחיל הים פיתחנו תפיסה מבצעית ייחודית להגנה על מרחב המים הכלכליים, משולבת ורב־ממדית, והמטרה היא לייצר עליונות מרבית בגזרה".
חשוב לציין שבחודש מאי 2015 נחתם חוזה עם מספנת TKMS לבניית 4 ספינות מסוג סער , זאת לפי החלטת הקבינט המדיני-בטחוני. העלות הכוללת של הספינות נאמדת ב-430 מיליון אירו, כאשר תפקידן המרכזי הוא שמירה על אסדות הגז הטבעי ואבטחת המים הכלכליים של ישראל. זאת הייתה הפעם הראשונה שמשרד הביטחון מימן עסקה מחוץ לתקציב, באמצעות הלוואה מבנק דיסקונט. אותן ספינות נרכשו עבור תוכנית ההגנה על אסדה צפה מעל פי הבאר בלב ים.
לטענת משרד הביטחון, ארבע הספינות ישמשו להגנה על המים הכלכליים של מדינת ישראל, בטווח של 200 מייל. כל אחת מהספינות תצויד במערכת של כיפת ברזל ימית.
משרד הביטחון רכש 4 ספינות סיור להגן על פיתוח מאגרי גז מול חופי ישראל
בעוד ממשלת ישראל מנהלת בימים אלו מו"מ מול חברות הגז על פתיחת השוק לתחרות, משרד הביטחון כבר מתכונן ליום שאחרי, מציאות בה אסדות הפקה שונות יוצבו מול חופי ישראל. משרד הביטחון מדווח היום (ב) על חתימה על עסקה לרכישת 4 ספינות סיור חדשות בעלות של כ-1.85 מיליארד שקל (כ-430 מיליון יורו).
כיפת ברזל הימית מבצעית: צפו בניסויים המוצלחים בים
אחרי שנה וחצי של הכנות הוכרזה כיפת ברזל הימית, שאמורה להגן על המים הכלכליים של ישראל ובדגש על אסדות הגז, כמבצעית. היום בוצעו ניסויי יירוט מוצלחים, בין היתר של חימושים דמויי רקטות לטווחים של עשרות קילומטרים מערכת כיפת ברזל הימית הוכרזה כמבצעית: בתום שנה וחצי של הכנות ובדיקות הכריזו הערב (ב') בזרועות האוויר והים על מבצעיותה של מערכת כיפת ברזל הימית בתום סדרה של ניסויי יירוט מוצלחים שנערכו היום בלב ים.
מהם השיקולים הבטחוניים? מתוך הדו"ח של ניר זרחי ופרופ' שאול חורב
מביאים כאן עבורכם על קצה המזלג את השיקולים הבטחוניים כפי שמופיעים בדו"ח: "ניתוח פגיעות לחלופות מערכי טיפול ימיים בגז טבעי – המקרה של איומים ביטחוניים על מערך דור". מחבר: ניר זרחי, ביחד עם פרופסור שאול חורב, שהיה סגן מפקד חיל הים וכיהן כראש הוועדה לאנרגיה אטומית. כיום עומד בראשות מרכז חיפה למחקרי מדיניות ואסטרטגיה ימית.
פגיעה בחיי אדם:
במקרה של פגיעה באסדה ליד החוף קיים חשש כבד לפגיעה בחיי אדם, על אחת כמה וכמה אם בצמוד לאסדה ימוקם מיכל קונדנסט FSO (כפי שמופיע בתמ"א 37-ח).לעומת זאת, במקרה של אסדה רחוקה, ייפגעו, חלילה, רק אנשי הצוות על האסדה.
חוסן לאומי:
פגיעה באסדה ליד החוף תביא לפגיעה בחוסן הלאומי של ישראל משום שהיא יכולה להביא לשפך של חומרים מסוכנים לים ולסגירת מתקני ההתפלה של ישראל. גם מערך החשמל יעמוד בסיכון במקרה כזה משום שתחנות הכוח זקוקות למי ים לתפעול שוטף. לעומת זאת, פגיעה באסדה רחוקה לא תפגע בחוסן הלאומי של ישראל.
תפקוד ואמינות אספקה במקרה של פגיעה:
במקרה של פגיעה באסדה קבועה, לא ניתן לנתק ולהחליף אותה, ולכן השיקום עלול לקחת שנים, על כל ההשלכות הכרוכות בכך (כולל עלויות גבוהות מאוד). לעומת זאת, אסדה צפה ניתן להחליף תוך חודשים בודדים ובעלות נמוכה משמעותית.
פוטנציאל פגיעה בחירום:
במקרה של מתיחות או איום בטחוני, אסדה ליד החוף מקובעת לקרקעית הים ולא ניתן להזיזה ולכן היא כמו ברווז במטווח. לעומתה, האסדה הצפה יכולה להתנתק מהבאר ולהתרחק בעת הצורך.
אז בפעם הבאה שמנסים לנפנף מולכם את הטיעון הבטחוני – תחשבו שוב. למי באמת כדאי שאסדות הגז יהיה דווקא ליד החוף? לישראלים או לנסראללה?
אולי יעניין אותך גם לקרוא: