למשבר האקלים אין חיסון אבל יש פתרון

לפני חמש שנים נחתם הסכם היסטורי בפריז • מה קרה מאז ומדוע התקשורת בישראל לא מתעניינת

היום (12.12.20) אנחנו מציינים חמש שנים לחתימת הסכם האקלים בפריז, הסכם היסטורי שהיה נקודת שיא בשיתוף הפעולה הבינלאומי להצלת האנושות מאחד האיומים הגלובליים החמורים בתולדותיה. האירוע יצוין היום בפתיחת ועידת האקלים הווירטואלית הראשונה. התקשורת הישראלית, באופן מצער אך אופייני, לא הראתה סימני התעניינות, למעט יוצאי הדופן הראוים לשבח, ynet ו"גלובס".

על ההתפתחויות מאז חתימת הסכם פריז 

כשירות לקוראים, הנה חמש התפתחויות חיוביות ומשמחות שאירעו בחמש השנים שחלפו, וחמש התפתחויות פחות חיוביות.

הסכם האקלים הציב כיעד את הגבלת העלייה בטמפרטורת העולם עד סוף המאה (שנת 2100). במקום עליה של 4.5 מעלות מאז התקופה שלפני המהפכה התעשייתית (סוף המאה ה-19), שהיתה קורית אם האנושות היתה ממשיכה לזהם בנוהל "עסקים כרגיל", ההסכם חותר להגביל את העלייה לשתי מעלות.

המשמעות של הגבלת ההתחממות במידה כזו, היא הפחתה של כ-50% מהפליטות עד שנת 2050 (יחסית לשנת 2010), על מנת להגיע למצב שבו הפליטות בשנת 2100 לא יעלו על אלו של שנת 2010. כדי להשיג יעד זה צריכה האנושות לעבור משימוש בדלקים מאובנים (פחם, נפט, גז) לשימוש באנרגיות מתחדשות (שמש, רוח) והשקעה בטכנולוגיות קלינטק, לצד שינוי הרגלים מסיבי, כלכלי וחברתי.

הצד האופטימי

1. למרות שבהסכם פריז הוסכם על הגבלת העלייה של טמפרטורת העולם לשתי מעלות במקום 4.5, הרי שבפועל היעד שאימצו מרבית מדינות העולם שאפתני יותר, ועומד על הגבלה העלייה ל-1.5 מעלות, הבדל עצום ורב חשיבות.

2. מאז חתימת הסכם פריז יצא משבר האקלים לאור והפך לסוגיה פומבית ומתוקשרת. נכון, יש עוד דרך ארוכה עד שהמשבר יקבל את תשומת הלב הראויה לו, אבל המודעות בקרב מנהיגים ואזרחים הלכה וגברה, ויותר ויותר מדינות קידמו פעולות וחקיקה להפחתת פליטות גזי חממה והפסקת השימוש בדלקים מזהמים. לדוגמה, רק לאחרונה החליטה דנמרק על הפסקת חיפושי נפט כחלק מהמחויבות שלה למאבק במשבר האקלים. במקביל, יותר ויותר אזרחים החלו להיות פעילים בתחום, וב-2018 הוקמה בארץ ובעולם תנועות כמו המרד בהכחדה או הורים למען האקלים.

3. קצב הגידול בהשקעות באנרגיות מתחדשות ובשימוש בהן הולך ועולה משנה לשנה. בשנת 2019 מקורות מתחדשים סיפקו יותר משליש מצריכת החשמל העולמית, שיא של כל הזמנים, לצד שיאים בהתקנות של פנאלים סולאריים.

4. כלכלות רבות בעולם, לרבות הגדולות והחזקות שבהן, הכריזו על תוכניות והחלו בפעולות ליישום מודל של כלכלה מאופסת פליטות עד לשנת 2050, שמשמעה לא רק הפחתת פליטות אלא גם פיתוח אמצעים לסילוק גזי חממה מהאטמוספירה. מדינות שלא יעמדו ביעדים אלה צפויות לסבול מסנקציות ולשלם מסי פחמן על פליטות גזי חממה.

5. בשנים האחרונות נרשמה ירידה דרסטית בשימוש בפחם לייצור חשמל. פחם הוא הדלק המאובן המזהם ביותר, ושריפה שלו מובילה לפליטה של מזהמי אוויר רבים כמו גם לפליטה גבוהה של גזי חממה ליחידת אנרגיה.

הצד הפסימי

1. הפליטות הגלובליות של גזי חממה המשיכו לעלות מאז חתימת ההסכם בשנת 2015, כאשר רק מדיניות הסגרים וההאטה הכלכלית הגלובלית נוכח נגיף הקורונה חתכו את צריכת הדלקים ואת הפליטות בשנת 2020.

2. הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ בסוף 2020 עומדת על כ-1.2 מעלות מעל העידן הטרום תעשייתי, ושלוש השנים האחרונות היו החמות ביותר מאז החלו המדידות.

3. שינויי האקלים הקיצוניים ניכרו ברחבי הגלובוס. שריפות נרחבות באמזונס, באוסטרליה, בסיביר ובמערב ארה"ב. סופות, הצפות, מפולות בוץ, המסת קרחונים ועוד. תופעות שבשנים האחרונות אנו חווים בתדירות הולכת וגוברת גם כאן, בארצנו הקטנה.

4. הכחדת המינים ("ההכחדה השישית") המשיכה באופן מואץ, וב-50 השנים האחרונות אבד כשני שליש מהמגוון הביולוגי בעולם. על פי דו"ח של האו"ם, כשלון האנושות בהגנה על המגוון הביולוגי עלול להוביל למעבר של מחלות זאונוטיות נוספות מהחי לאדם ומעלה את הסיכוי לגרימת מגפות נוספות כגון הקורונה.

5. ארה"ב פרשה מהסכם האקלים מיד עם כניסת הנשיא טראמפ לתפקידו, וההסכם נכנס לתוקף באופן רשמי סמוך להפסדו של הנשיא מכחיש המשבר בבחירות. כדי לסיים בכל זאת בנימה אופטימית, הנשיא הנבחר, ג'ו ביידן, כבר מנגן זמירות אחרות, ומצהיר שהתמודדות עם משבר האקלים תהיה אחד היעדים המרכזיים של הממשל החדש.

ומה אצלנו?

ממש לאחרונה הסכים האיחוד האירופאי על יעד הפחתה של 55% מפליטות גזי החממה עד לשנת 2030. אמנם גם מדינת ישראל הגדילה את יעדי ההפחתה שהתחייבה אליהם בהסכם פריז, מ-17% של ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בשנת 2030 ל-30%, והערב ממש הצהיר נתניהו בוועידת האקלים על יעד מעט גבוה יותר (33%), אך ארגוני ופעילי סביבה יצאו בקמפיין הקורא למדינה לקבוע יעד גבוה יותר של 50%, כמו גם יעדי ביניים, ולהציג תוכנית פעולה בהתאם.

בימים אלה, עם אישור החיסון לקורונה של חברת פייזר על ידי ה-FDA, כל העולם נכנס לשלב חדש במאבק במחלה. אבל למשבר האקלים אין חיסון קסם, והדרך להתמודדות עם ההתלהטות הגלובלית ועם שינויי האקלים היא במאמץ אישי, לאומי ובינלאומי. וכן, גם מאמץ תקשורתי.