שומרי הבית
מחקר זה, ככל הידוע ראשוני מסוגו, בודק מספר מאפיינים מרכזיים של רוב הפעילות המשפטית בשנים 2012-6 של המשרד להגנת הסביבה לשם האכיפה בישראל של חוקי איכות הסביבה. זאת, במטרה לבחון עד כמה פעילות זו תורמת להגנת הסביבה בישראל.
המידע עליו מבוסס המחקר נמסר ע"י המשרד להגנת הסביבה לעורך המחקר, דר' רפי נץ, שערך את המחקר ביוזמתו.
לפי ממצאיו המרכזיים של המחקר, המשרד פועל באופנים שונים לשמירה על הסביבה, אך קיימת בעייתיות ניכרת בפעולתו.
המשרד נמנע מלהגיש תביעות נזיקין ועיצומים כספיים, והקל מאוד באחריות הפלילית של נושאי משרה
נמצא, כי המשרד לא נקט בכלל בהליך המשפטי האזרחי (הגשת תביעות נזיקין), בעוד שהשימוש בערוץ המנהלי (בתת-ערוץ העיצומים הכספיים) היה כה נמוך כך שניתן לתארו למעשה ככמעט לא קיים.
לעומת כל זאת, השימוש בערוץ הפלילי נמצא כרווח ביותר (ולכן בו עוסק החלק המרכזי של המחקר), אך נמצאו בעיות רבות לגביו; ולהלן המרכזיות שבהן:
- פעמים לא מועטות לא מוגשים כתבי אישום נגד נושאי משרה בתאגידים אלא רק נגד תאגידים (חברות או רשויות מקומיות).
- גם כאשר כן מוגשים כתבי אישום נגד נושאי המשרה בתאגידים הרי שפעמים רבות:
- נמחקים כתבי האישום נגד נושאי המשרה ולא נגד התאגידים (ב- 36% מהתיקים).
- לגבי אותם נושאי המשרה שלא נמחק נגדם כתב האישום (כלומר, רק 64% מהתיקים), נקבע (ב- 17% מהתיקים) "אשם ללא הרשעה".
- עונשי הקנסות וההתחייבות שנפסקים נגד אותם נושאי משרה נמוכים בהרבה ביחס לאלו שנפסקים, בגין אותן עבירות, נגד תאגידים.
- עונשי מאסר מוטלים על נושאי המשרה/אנשים באופן נדיר (ב- 0.8% מהעונשים, כלומר – רק ב-5 תיקים במשך 5 שנות תקופת המחקר!), וגם כאשר הם מוטלים – לפרק זמן קצר ביותר (ממוצע מעשי של חודש וחצי).
- עונשי המאסר על-תנאי מוטלים ביותר מקרים (כ-9% מהתיקים) אך גם לגביהם ממוצע תקופת המאסר שנקבעת היא נמוכה (רק 4.2 חודשים).
- התמונה הבעייתית שתוארה לעיל לגבי הערוץ הפלילי מקורה באופן ניכר בהסדרי טיעון מקלים מידי שהמשרד מגיע אליהם ברוב התיקים (כ-2/3 מהם), ושלרוב מאומצים על ידי בית המשפט (כפי הנראה בחלק מהמקרים במסגרת "אימוץ עיוור").
הטיה משמעותית להקלה ביחס לנושאי משרה בתאגידים ומתן עונשים קלים אבסולוטית על אנשים
במילים אחרות ובאופן כללי, במחקר נמצא כי הפעילות בערוץ הפלילי לוקה בהטיה משמעותית להקלה ביחס לנושאי משרה בתאגידים (בהשוואה לתאגידים) ולהטלת עונשים קלים אבסולוטית על אנשים )נושאי משרה בתאגידים, או לא).
בניגוד למדיניות הרשמית – בפועל הן המשרד להגנת הסביבה והן בתי המשפט תומכים ביחס מקל כלפי נושאי משרה בתאגידים
ויודגש, כי הרטוריקה והמדיניות הרשמית הן של המשרד והן של בתי המשפט תומכת ביחס מחמיר כנגד אנשים/נושאי משרה בתאגיד.
כך למשל, נאמר על ידי בית המשפט המחוזי בפסה"ד שניתן בפרשת שמן תעשיות "… מעורבותם האישית [של נושאי משרה בכירים בתאגיד – ר.נ.] בהליך הפלילי היא אחת מהדרכים האפקטיביות ביותר למנוע את המטרדים ולהחיש את הסרתם." (סעיף 30 לפסה"ד).
למרות זאת, לפי ממצאי המחקר המציאות בפועל בשטח היא ככלל הפוכה מצד שני מוסדות אלו: תמיכה ביחס מקל נגד אנשים/נושאי משרה בתאגיד.
מסקנת המחקר
תמונת המצב הבעייתית הכוללת שהובחנה במחקר מביאה למסקנה כי הפעילות המשפטית של המשרד שנבדקה, ככלל, בדגש על זו הפלילית, לוקה בחסר באופן ניכר, באופן שפוגע בהגנה המשמעותית לה ראויה הסביבה בישראל.
לפיכך, המחקר מציע בסופו שינויים רבים באופן הפעולה המשפטי של המשרד, לרבות במחקר, מעקב וניתוח פעילותו בעתיד. שינוי, באותו כיוון, מומלץ גם באופן הפעולה המקל מידי של בתי המשפט.
תגובות למחקר:
רקע לגבי עורך המחקר דר' רפי נץ
רפי נץ הוא חוקר ומרצה בתחום של זיכרון קולקטיבי של סכסוכים, כמו גם מרצה על שחיתות פוליטית בישראל. בעת לימודי הדוקטורט שלו במדע המדינה שהה כ-3 שנים כעמית פרה- ופוסט-דוקטורט באוניברסיטאות ייל וקולומביה בארה"ב) ולאחר סיום לימודיו כשנתיים נוספות כחוקר-מבקר בקולומביה), ובהמשך ניהל את תכנית הקיץ הבינלאומית ליישוב סכסוכים באוניברסיטת בר-אילן.
כמו כן בהמשך שימש כעורך-אורח כשנה וחצי של כתב עת אקדמי בינלאומי, פרסם ספרים, חוברות ומאמרים אקדמיים רבים, והרצה באוניברסיטאות מובילות בעולם (כהרווארד, אוקספורד וייל).
הוא קיבל פרסים ומלגות רבות, ועבודתו זכתה לכיסוי תקשורתי, בארץ ובעולם.
כעת הוא מלמד קורסים במספר אוניברסיטאות בישראל ונותן הרצאות פרטיות.
במקביל רפי עובד כעורך דין בעל משרד פרטי וגם עוסק בפעילות ציבורית לשמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי, על איכות הסביבה וכו'.
פעילות זו באה לידי ביטוי בקשר עם רשויות המדינה, בהגשת עתירות לבג"צ או בטיפול בעתירות כאלו, בעריכת מחקרים כדוגמת זה הנוכחי וכו' – ובמסגרת פעילות ציבורית זו הוכן המחקר הנוכחי.