ההטבות העצומות הניתנות ליצרני החשמל המזהם

על הסיבה לביקוש העצום להקמת תחנות כוח פרטיות 

אם כך, מה הסיבה לביקוש העצום להקמת תחנות כוח פרטיות?

הסיבה העיקרית למרוץ לחשמל נוסח ישראל 2020 ,היא הרווחיות העצומה וכמעט נטולת הסיכון של יצרני החשמל הפרטיים. 

במקרה של תחנות כוח המוקמות או נרכשות ע"י יצרני חשמל פרטיים, מנהל מערכת החשמל משלם להם באמצעות תעריף החשמל, תשלומים קבועים הנקראים 'תשלומי זמינות', בגין החזר הוצאות ההשקעה ותשואה על ההון המושקע, 12% לתחנות כוח מחז"ם ו- 11% לתחנות כוח במחזור פתוח. 

הבעיה אינה רק בתשלומי הזמינות או בגובה תשלומי הזמינות, הבעיה היא בתפיסה שהמדינה צריכה להבטיח ולתת ליצרני החשמל הפרטיים עסקה נטולת סיכון משולבת ברווחיות גבוהה.

בלשון הרשות ההסדר החדש "מבטיח ליצרנים וודאות ארוכת טווח בהכנסות: עבור ההספק שנמכר לחברת החשמל יקבל היצרן תשלום זמינות אשר יבטיח את החזר ההשקעה בהון ובתפעול בתשואה נאותה…". התשואה המובטחת ליצרן חשמל פרטי הוא 12% לתחנת כוח הפועלת במחזור משולב (מחז"ם), ו 11% לתחנת כוח הפועלת במחזור פתוח. 

ובמסמך ההחלטה המלא מ – 10 לדצמבר 2014 "רכישת יכולת זמינה בהסדר זמינות קבועה.

1. ספק שירות חיוני (מנהל מערכת החשמל) ישלם ליצרן תעריף המבטא את העלויות הנורמטיביות הקבועות (הקמה ותפעול קבוע) של מיתקן הייצור… בהתאם לחלק ההספק שהוקצה להסדר זמינות קבועה.
2. משך עסקת הרכישה:
   א. הרשות תכיר בעלויות עסקת הרכישה של ספק שירות חיוני מהיצרן, לתקופה של עשרים שנה, בהתאם ללוח התעריפים כאמור"

בעברית פשוטה, הממשלה הטילה למעשה על אזרחי המדינה, צרכני החשמל, לממן את הקמת המיזם, לשלם ליזם את החזר השקעה במיזם + תשואה על ההון המושקע, בלי לקחת בעלות, או שותפות במיזם.
היצרנים זכאים לתשלומים קבועים בגין החזר הוצאות השקעה, ותשואה על ההון המושקע, ללא תלות ביצור החשמל בפועל, ולכן מובטחת להם וודאות ארוכת טווח, על אף מגמות השינוי בשוק.

עמירם ברקת תאר את העברת הכסף המסיבית מהציבור ליצרני החשמל הפרטיים באמצעות תשלומים עבור זמינות במאמר מעולה בגלובס מפברואר 2020 לפי ברקת, יצרנית החשמל הפרטית IPM בבאר טוביה, תקבל "הכנסה שנתית מובטחת של כ-240 מיליון שקל, שתמומן מתעריף החשמל הכללי, כלומר באמצעות צרכני החשמל. ההכנסה הזו, שיש שיכנו אותה בפשטות סובסידיה, מובטחת לתחנת הכוח גם אם זו לא תופעל כלל".
ההשקעה בהקמת תחנת הכוח IPM נאמדת בכ- 2 מיליארד שקל, מתוכם מימון בנקאי בהיקף 1.6 מיליארד שקל. 

בתחילת יוני נמסר כי שותפות אדלטק, אדלקום ושיכון ובינוי זכתה במכרז לרכישת תחנות הכוח ברמת חובב מחברת החשמל. מחיר הרכישה כ-4.2 מיליארד שקל, גבוה בכ- 2.2 מיליארד שקל מהשווי הרשום בספרי חברת החשמל של 1.86 מיליארד שקל, אלא שהציבור אינו ער לכך שהרוכשים יקבלו כ- 300 – 350 מיליון שקל בכל שנה למשך 20 שנה לפחות בתשלומי 'זמינות'.

בתחילת העשור היה הגיון בתשלומי הזמינות. כיום, בישראל של עודף כושר ייצור, כאשר תחנות הכוח פועלות בניצולת זמן של כ – 50% עד 60% , ובעולם של אגירת חשמל בסוללות, אין בזה כל צורך, אין צורך לתת ליח"פים כרית בטחון. המכרזים לרכישות האנרגיה צריכים להיות אדישים לטכנולוגיה ' Technology’ Agnostic המכרזים צריכים להיות גם על מחיר הזמינות, ועל מחיר החשמל.
רשות החשמל ערה לטרוף המערכות הזה, ובעתיד תשלומי הזמינות של המתקנים הבאים (אם יקומו) ושל תחנות הכוח הנרכשות מחברת החשמל  יקבעו בהליכים תחרותיים.
התוצאות יורו אם תחנות כוח גזיות מתחרות בסולאריות. 

תשלומי הזמינות קובעים תנאים הרבה יותר טובים לייצור חשמל מגז מאשר לייצור חשמל אנרגיות מתחדשות. לכן אפשר וצריך לראות תשלומים אלו כסובסידיה. סובסידיה בהיקפי עתק שהביאה לביקוש העצום מצד היזמים הפרטיים להקמת תחנות כוח חדשות. ביקוש הנלווה בקמפיין שיווק, בפעילות לובי ענפה, ובמערכת יחסי הציבור שלהם. צריך להפסיק תשלומים אלו, והיזמים יצטרכו לפעול ככל היזמים האחרים, ולהתייחס להחזר ההון והריבית בגין ההשקעה בהקמת המיזם כמו בכל עסק אחר.

אציין עוד כי השיטה בה נקבעים תשלומי הזמינות 'מייצרת' ליזמים אינטרס חזק לנפח את מחיר תחנת הכוח, ניפוח שיביא להם מספר 'יתרונות':

• חבילת מימון שתכסה את מלוא ההשקעה בהקמת תחנת הכוח כולל החלק של היזם.
• תחשיב גבוה מהריאלי של תשלומי הזמינות בגלל פחת והוצאות מימון גבוהות יותר.

להערכתי, חלק ניכר מהיוזמות להקמת תחנות כוח פרטיות חדשות בארץ ייעלמו אם היזמים לא יקבלו את התשלומים בגין זמינות, ואם מחיר החשמל המיוצר מתחנות כוח אלו יצטרך להתחרות במחיר החשמל הסולארי, ולבטח אם יתחשבו גם בעלויות הזיהום וההוצאות המוחצנות של תחנות הכוח הגזיות.