הסכם מדאיג בין איגוד ערים שרון-כרמל וחברת נובל אנרג'י

פרופ' עדי וולפסון: 
"איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון – כרמל מכריז על חתימת הסכם תקדימי לניטור רציף על אסדת לוויתן-ניטור של חומרים אורגאנים נדיפים (VOC), וביתר פרוטרוט של בנזן, טולאן, אתיל בנזן וקסילן (BTEX).

ראשית, כל הכבוד, כי להזכירכם, לאורך כל הדרך, נובל אנרג'י והמשרד להגנת הסביבה טענו שלא רק שאין צורך בניטור שכזה במקור, אלא שהוא בלתי אפשרי!
והנה, כנראה שהבלתי אפשרי אפשרי, ושלאכיפה ציבורית יש כוח.

יחד עם זאת, אליה וקוץ בה. בקריאה של ההסכם (לא הצלחתי לפתוח אותו בדף הפיסבוק של האיגוד או למצוא אותו באתר האיגוד, אבל יש לי דרכים משלי), עולות כמה נקודות בעיתיות:

1. לא ברור עדיין מה המפרט הטכני של הניטור, ואומנם "נובל תאפשר לאיגוד להתייחס למאפייני המערכת טרם רכישתה", אבל מי שתקבע את הדברים לבסוף היא החברה עצמה.

2. לא ברור איפה ימוקם הניטור, וכאמור למיקום הגלאיים יש משמעות מרכזית. תארו לעצמכם שהגלאים ימוקמו בחלק האחורי של האסדה, כך שאם הרוח באה מהים אל החוף, היא תעבור קודם את הגלאי ואז את הצנרת והמתקנים, או שהגלאי ימוקם מתחת למתקן ויהיה מוגן בגין אפקט המטריה. גם במקרה זה המיקום יהיה "בהתאם לאילוצים תפעוליים של האסדה ומתוך הבנה ככל הניתן של צרכי האיגוד.", כלומר בידי החברה.

3. הנתונים לא יהיו שקופים בזמן אמת לציבור הרחב, אלא רק לאיגוד, שלא יוכל להוריד או לאגור אותם, אלא לאחר תיקוף של הנתונים על ידי נובל-לרבות "בקרה, אימות ודיגול נתונים" (לטענתם, "בהתאם לנוהל מנ"א של המשרד להגנת הסביבה").
האיגוד יקבל דו"ח אלקטרוני של הנתונים המתוקפים לאחר פרק זמן של שלושה ימי עסקים, ואת הנתונים הללו יוכל לפרסם לציבור, וזאת "לאחר בדיקת תהליך התיקוף של נובל וקבלת הסברים היה וידרשו באורח סביר". כלומר כדי להבטיח את אמינות הנתונים והתיקוף, מישהו מהאיגוד יצטרך לשבת 24/7 על הנתונים כדי לראות אם יש חריגות, ומה היו נתוני הבסיס, מבלי שהוא יכול לשמור אותם (אולי יזכור אותם?) וכדי לבחון אם התיקוף נכון.
מישהו אמר 'החתול שומר על השמנת?'

בקיצור, אני די משוכנע של"א לזה התכוון המשורר" כשדיבר על ניטור."