שומרי הבית
התייחסות ארגונים בינלאומיים להיבטים הסביבתיים והכלכליים של התפרצות מגפת הקורונה
בימים אלה, המשרד להגנת הסביבה הכין תסקיר על התגובה וההתייחסות של ארגונים בינלאומיים להיבטים הסביבתיים, בנושא התפרצות מגפת הקורונה ודרכי ההתמודדות עם המשבר הכלכלי הנלווה.
רגע לפני שנסקור אותו, בואו נראה מה קורה בישראל ?
בימים בהם הממשלה החדשה נמצאת בתהליכי הקמה, אנו ערים לכך שהמשרד להגנת הסביבה מבקש מחד לעמוד על כך שאיכות הסביבה לא תיפגע כתוצאה מהאתגרים הכלכליים והתפעוליים, אך מאידך הוא מתכנן להקל על לוחות הזמנים הנוגעים לדרישות רגולטוריות. בנוסף, ההסכמים הקואליציוניים מלמדים על מגמת הקלה על רגולציה הקיימת. ומה אנו אומרים על כך?
הפוך גוטה הפוך !
ההתמודדות בעולם עם השלכות נגיף הקורונה
ההתמודדות עם נגיף הקורונה מגבירה את המודעות הציבורית לנושא החוסן. חוסן של חברה נעמד כיכולת עמידה, התמודדות והתחדשות כפרטים, כקהילה וכחברה אנושית, ביחס לאתגרים בעומדים בפתחה וההתמודדות עימם. כמו למשל איך אנו מתמודדים עם משבר האקלים.
קצת רקע על המונח חוסן
המונח חוסן (resilience) נעשה רווח בשיח הציבורי בשנים האחרונות והפך לעיקרון מנחה בתכנון מערכות תשתית, בהיערכות לאירועי משבר סביבתיים, כלכליים וחברתיים וכן בארכיטקטורה של מערכות מורכבות שונות ברחבי העולם.
מקור המונח חוסן (עמידות) הוא מתחום הפיזיקה. הקהילה האקולוגית אימצה מונח זה. המונח הושאל לתחומי הכלכלה והחברה ומצא את מקומו בלב השיח הסביבתי, הן ברמה העולמית והן ברמה המקומית.
למשל, החוסן בהקשר החברתי מהווה את אחד המרכיבים העיקריים של איכות חיים – הוא תחושת הביטחון שיש לאדם. תחושת הביטחון צומחת מתוך מציאות חיים שבה צרכיו הבסיסיים של האדם מובטחים ושבה הוא מסוגל לפתח חוסן אישי ולהתמודד בהצלחה עם מאורעות בלתי צפויים.
החוסן עוסק באדפטציה ובטרנספורמציה, גמישות והתפתחות, הוא עוסק בשינוי ותופס שינוי כבלתי נמנע ומתמקד ביכולת ליזום תנועה שמובילה לשינוי ונתינה של מענה אמיתי ועמוק.
הדיון בחוסן חברתי, חוסן כלכלי וחוסן אקולוגי מבקש למנוע קריסה של מערכות, מבקש לקדם היערכות מערכתית ורב-מערכתית לאירועי קיצון, להזהיר מהידרדרותן של מערכות אל עבר קריסה, לזהות את סף הקריסה ומגמות הידרדרות ולחזק את יכולתן של מערכות להתמודד עם שינויים, ליצור את הגמישות והמענה המתחדש ולהמשיך בתפקוד.
היכולות שלנו להעריך סיכונים ולטפח עמידות וחוסן של ציבור ומערכות החיים השונות, יאפשרו לנו בהמשך התמודדות עם משברים ואירועי קיצון, ובכלל זה משברים כלכליים, אקולוגיים ואקלימיים.
כך, מסוגלות לפיתוח חוסן ברמת הפרט וברמת החברה והאנושות יאפשרו להתמודד בהצלחה עם מאורעות בלתי צפויים וליצור התאמות והתחדשות במענה ובפתרונות.
מה ניתן לנו ללמוד כעת מניהול משבר הקורונה בעולם ובארץ?
ארגון ה- OECD
פרסם המלצות למדינות בתחום הסביבה בשלב זה. על פי הארגון, התפשטות מחלת ה- COVID-19 הגבירה את המודעות הציבורית להשלכות של מצב של היעדר חוסן. והגבירה את המודעות להתמודדות עם משבר שהוא עולמי.
על פי ארגון ה- OECD, שינויי אקלים, זיהום מים, תהליכי אובדן המגוון הביולוגי וסחר בלתי חוקי בחיות בר – עשויים להגדיל את הסיכון למגפות נוספות – לכן חשוב להתמודד עם סוגיות אלו, על מנת לבנות חוסן לעתיד. למשל, נושא זיהום אוויר, אשר גורם ל- 4.2 מיליוני מקרי מוות בטרם עת בשנה, הוא גורם חשוב להיעדר חוסן.
האיחוד האירופי
בגזרת האיחוד האירופאי ננקטו שורה של צעדים לטיפול במשבר הקורונה כצעד מרכזי וחשוב, השיקה הנציבות מועצת מומחים אירופית לטובת קבלת החלטות מבוססת מדע ונתונים להתמודדות עם המצב. מועצת המומחים מורכבת ממדענים מובילים בחזית הידע (כמו צוות של אפידמיולוגים ווירולוגים מובילים), הפועלת לייצר תחזיות לאירועים ולפתח הנחיות ואסטרטגיות מבוססות ראיות עבור האיחוד.
בדומה להמלצות ה-OECD , גם באיחוד האירופי הדגש הוא על צמצום ההשפעות של ניהול המשבר הבריאותי, על יישום וקידום סדר היום הסביבתי ובמקביל, על מינוף הזדמנויות להאצת תהליכי המעבר לכלכלה ירוקה ונטולת פחמן.
האו"ם
האו"ם השיק קרן סיוע להתמודדות עם נגיף הקורונה בהיקף של שני מיליארד דולר עבור מדינות מתפתחות. מדינות מתפתחות נדרשות לעמוד באתגרים שמציב הנגיף במקביל לאתגרים הומניטריים קיימים כגון מלחמות, אסונות טבעיים ומשבר האקלים.
האו"ם הזהיר ששימוש בכספים קיימים במקום השקעה נוספת בהתמודדות עם הקורונה ייצר סיכון להתפשטות של מחלות אחרות כגון חצבת וכולרה, לתת-תזונה ולרדיקליזציה של האוכלוסייה.
ארגונים סביבתיים בינלאומיים
קוראים למתן דגש על הקישוריות בין החוסן החברתי והכלכלי לחוסן הסביבתי ולראייה בהירה של השפעות הפגיעה בסביבה על פגיעות האדם בתרחישים דוגמת הקורונה. (דוגמת WWF ו- WRI)
חיזוק ההבנה, הראיות, הממשק ושיתופי הפעולה בתחום הבריאות והסביבה הינם קריטיים לטובת חוסן ויכולת העמידה והחוסן בטווח הארוך – בייחוד לאור משבר האקלים, אשר נמצא בתהליכים מואצים וכבר מביא לפגיעה בכלכלה ובאיכות החיים במדינות מפותחות ומתפתחות כאחד.
כמו רבים אחרים, גם ה- WRI גם קורא למדינות להשקיע בתשתיות דלות-פחמן כחלק מהיציאה מהמשבר.
הארגון מזהיר מפני טיפול במשבר בריאותי עולמי אחד – הקורונה – באמצעות החרפת משבר בריאותי עולמי אחר – בעיית זיהום האוויר. זה בדיוק מה שיקרה אם חבילות הסיוע יעודדו ייצור ושימוש בדלקים פוסיליים.
עוד על השפעות משבר הקורונה על הנושאים הסביבתיים בטווח המיידי –
מחקר שפורסם בתחילת חודש מאי ב -Policy Economic of review Oxford מצא מתאם גבוה בין מדיניות פרו-אקלימית במסגרת תוכניות פיסקליות להשתקמות ממשבר כלכלי לבין תשואה גבוהה ביחס להשקעה הממשלתית בטווח הארוך.
המחקר אף מצביע באופן קונקרטי על צעדים אפשריים שונים המממשים את המתאם הגבוה הזה של השקעה משתלמת כלכלית עם השפעה חיובית על האקלים, בכללם השקעה בתשתיות אנרגיה "נקייה", השקעה בהתחדשות מערכות אקולוגיות והשקעה בחברות מו"פ ירוקות.
אף שעדיין מוקדם להצביע על אסטרטגיות מפורטות של ממשלות בעולם להתמודדות עם המיתון העמוק להבדיל מצעדי חירום כלכליים, נראה כי רעיונות של השקעה בתשתיות סביבתיות עשויים להיכלל באסטרטגיות היציאה.
דוגמאות להשקעה בתשתיות סביביתיות :
א. מחוז לומברדיה באיטליה הודיע כי במסגרת לקחים שהופקו מתקופת הסגר יוסבו בקיץ הקרוב כ-35 ק"מ של רחובות בעיר מילאנו, לנתיבי אופניים ומדרכות. גם פריז נערכת להכשיר 650 ק"מ ולשמר את מגמת הירידה בזיהום האויר בעיר .
ב. בבריטניה, יועצי אקלים של הממשלה קראו לכרוך את תוכנית שיקום הכלכלה עם היעד של הפחתת פליטות הפחמן לאפס עד שנת 2050 .
קבוצה מובילה של כלכלנים בבריטניה דוחפת למדיניות "ירוקה" על פני היצמדות לכלכלה מסורתית מבוססת דלקים פוסיליים כאמצעי לה עניק דחיפה לשיקום המשק בסיסמה Build Back Better. לפי שעה מסתמנת תמיכה עקרונית של ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון בגישה.
ג. בעקבות דחיית ועידת האקלים ולאור מחקרים התומכים בקשירת אסטרטגיות שיקום הכלכלה במשבר האקלים, התקיים בסוף אפריל כנס מקוון בשם – Petersburg Dialogue Climate באירוח משותף של בריטניה וגרמניה בו נועדו נציגי 30 מדינות במטרה לגבש תוכנית שיקום כלכלית ירוקה שתיושם לאחר סיום השלב האקוטי של המגיפה.
ד. באסיה מובילות סין וקוריאה הדרומית תוכניות הכוללות השקעה ירוקה כחלק מחבילות הסיוע והשיקום התעסוקתי. בסין מוערך שוק האנרגיה המתחדשת בכ-17 מיליארד דולר עם קרוב של למיליון איש, קרי 0.1% מהעובדים בסין.
תוכניתה של סין כוללת השקעה של כשליש מחבילת החילוץ למשק, השווה לכ-3% מהתמ"ג, בהשקעות "ירוקות" כגון רכבות מהירות מונעות חשמל, טורבינות רוח ואנרגיה סולארית. דרום קוריאה מקציבה 95% מהתמריצים הפיסקליים שלה, כ -3 אחוז מהתמ"ג, לפרויקט ים סביבתיים, לרבות יוזמות להפחתת פליטת הפחמן.
ומה עוד בישראל?
בעוד הרגולציה מצטמצמת והולכת … אנשי הסביבה ובני הנוער מוחים ומתריעים :
ראשי ארגוני הסביבה
פנו יחד אל המשרד להגנת הסביבה והתריעו כנגד ההקלות ברגולציה להגנת הסביבה והצורך בהעצמת כוחו של המשרד להגנת הסביבה.
הארגונים מתייחסים להתרופפות בהגנה על הציבור והחוסן של הציבור ומצביעים על שני מוקדים מרכזיים:
- שורת הקלות למפעלי תעשיה, שכמוה כמתן זכות וטו בידי התעשיינים לבטל ולשנות כול החלטה ודרישה של המשרד להגנת הסביבה.
- צמצום דרמטי בכוח הפיקוח והאכיפה של המשרד להגנת הסביבה, שגם כך בשגרה אינו בעוצמה הנדרשת.
ראשי הארגונים מביעים את ההבנה לצרכי השעה של המשק והכלכלה ומבקשים ליצור העמקה בהשלכות של זיהום הסביבה על בריאות הציבור. עוד הם מצביעים על הניצול של המשבר למתן הקלות ברגולציה סביבתית, הקלות שנובעות מלחצים המופעלים מצד המפוקחים עצמם.
מחאת בני הנוער
ביום האקלים הבינלאומי בני הנוער פנו במכתב מחאה לנבחרי הציבור:
"כנבחרי ונבחרות הציבור, מוטלת עליכם האחריות לדאוג לביטחון האזרחים.
האדישות שלכם בנוגע לטיפול במשבר האקלים מהווה סכנה ממשית לחיינו ולעתידנו. הפתרונות ידועים כבר שנים וניתן ליישמם, אך במקום לפעול בהתאם להנחיות המדענים אנחנו נתקלים בהכחשה ובחוסר מעש מתמשך מצד הממשלה ונבחרי הציבור, אשר מובילים אותנו היישר אל עבר משבר הרסני, שניתן למנוע.
לכן אנחנו פונים אליכם ודורשים מכם לפעול למעננו, למען ילדיכם, נכדיכם ולמען המדינה כולה, ולעשות זאת במלוא הכוח. אין לנו את הפריבילגיה לדחות את ההתעסקות במשבר זה. זהו לא נושא שאפשר לטאטא מתחת לשטיח, גם לא במצב הנוכחי בו אנו נמצאים.
באותה המידה שהיום אתם רואים את משבר הקורונה כבעל חשיבות עליונה ופועלים בהתאם, אנו דורשים שתציבו את הטיפול במשבר האקלים בראש סדר העדיפויות ותפעלו עוד השנה במטרה לדאוג לבית שלכם, לכלל האזרחים, לביטחון ולבריאות של כולנו.
על החתום,
מחאת הנוער למען האקלים."
מקורות :