התייחסות "שומרי הבית" למשרד להגנת הסביבה בנושא: "עלויות חיצוניות של מזהמי אוויר וגזי חממה"

נקודות נוספות שעולות מהמסמך שלנו:

התעלמויות וכשלים במסמך:     

התעלמות מהתחיבויות להפסקת גזי חממה –  הסכמי פריז, המלצות ה- IPCC, וכן הצהרת ריו – מחייבים את כל המדינות להפסיק את פליטות גזי החממה  – הדרך היחידה שניתן לגרום לכך היא באמצעות יצירת תמריצים כלכליים להשקעות בטכנולוגיות ללא פליטות, ולשלם את עלות המניעה. כל עוד הערכת עלות הנזק נמוכה יותר מעלות המניעה  – לא יהיה לחברות תמריץ להשקעת הסכומים הנדרשים, והפליטות יימשכו. לכן  הערך הנכון הוא ערך המניעה. ובמסמך קיימת התעלמות מכך.

התעלמות מנזקים לעולם החי והסביבה – יש התבססות על מודל המתייחס רק לנזקים לבני אדם  ובכך נוצרת התעלמות מנזקים לעולם החי והסביבה, הכחדת המינים, העלייה בחומציות מי הים וכד'. 

התעלמות מעקרון הזהירות המונעת – יתכן שהנזקים יהיה גבוהים יותר מעלות המניעה. עקרון הזהירות המונעת, בוודאי בהתחשב בחוסר הוודאות ומתוך החובה לשמור על תנאי חיים סבירים בכדור הארץ גם בעתיד – מחייב לקחת את העמודה הגבוהה.

התעלמות ממצבים בהם קושי לחשב את עלות הנזק – יש קושי רב לחשב את עלות הנזק, ככל שיצטברו נזקים משניים. היחס בין שירותי מערכת אקולוגית למגוון ביולוגי הוא יחס מורכב, קשה לכימות, אינו ליניארי ומשתנה בין סוגי שירותים שונים. התחממות העולם עלולה לגרום לשחרור מתאן קפוא מתחת לאוקיינוסים וע"י כך להגביר את ההתחממות בתהליך קטסטרופלי. אין אפשרות לדעת לאן כל זה יוביל או לחשב את הנזק.

התעלמות מהאחריות שבזמן הווה נתון והעברת העלויות אל תשלום הדורות הבאים – השימוש בשער היוון של 3% הוא גרוע מאד כאשר מדובר על תהליכים הרסניים לטווח ארוך. למשל, המשמעות היא שנזק של $100 בעוד 23 שנים יחוייב רק ב- $50. נזק של $100 בעוד 100 שנה יחוייב רק ב- $5.

את ההפרש בין החיוב העכשווי לבין העלות האמיתית של הנזק, יצטרכו הצעירים היום, הדורות הבאים, וכל מי שיחיה כאן בהמשך- לשלם.

התעלמות מהמחוייבות הישראלית להצהרת ריו – מדינת ישראל חתמה על הצהרת ריו בשנת 1992. בהתאם להצהרה, המדינה מחוייבת להימנע מגרימת נזק למדינות נוספות. מבין העקרונות שמופיעים בהצהרת ריו ניתן למנות את הדברים הבאים:

• למדינות יש זכות לנצל משאבי טבע בתחומן, אך יש להן אחריות לוודא שלא נגרם נזק סביבתי חוצה גבולות.
• בכדי להשיג פיתוח בר קיימא יש לשלב הגנה על הסביבה באופן אינטגרלי בתהליכי הפיתוח.
• על מדינות לשתף פעולה על מנת לשמור על הסביבה, ואף לתקן נזקים שכבר נגרמו.
• על מדינות לחוקק חוקים סביבתיים אפקטיביים.
• בכדי לשמור על הסביבה, יש לנקוט בזהירות. חוסר ידע לא ישמש תירוץ להימנעות מפעולות לשמור על הסביבה.
• יישום העיקרון שהמזהם ישלם.

הערות נוספות על ליקויים וחוסרים נמצאים במסמך ההערות המלא מאת "שומרי הבית" שהוגש למשרד להגנת הסביבה  

לסיכום 

מטרת המסמך של הגנ"ס היא לעדכן את ערכי עלויות חיצוניות לפליטות מזהמי אוויר וגזי חממה בישראל, כדי לספק בסיס להפנמת עלויות הנזקים הנובעים מזיהום אוויר ופליטות גזי חממה.

עדכון הערכים הבסיסיים אמור להתבצע בהתאמה למתודולוגיות הנהוגות כיום במדינות מפותחות, המבוססות על מחקרים מדעיים עדכניים, ובפרט על פרסומים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי בנושא השפעות זיהום אוויר על בריאות האדם.

בפועל, המסמך מסתמך, בעיקר במסקנותיו ובהמלצותיו, על מתודולוגיות מיושנות ולא רלוונטיות.

בלתי סביר כי מסמך המהווה את המלצות הרגולטור לטיפול בנושא כה משמעותי יכיל כשלים שמתאימים לנייר עמדה של המפעלים המזהמים.

המגמה באירופה מחמירה משמעותית עם המפעלים המזהמים, ביחס למגמה בארה"ב. לא רחוק היום בו הלחץ האירופי לצמצום פליטות גזי חממה יחייב הפחתה של שריפת דלקים מאובנים והטלת קנסות בדמות "מס פחמן" או "מס זיהום", לכל הפחות לגבי המוצרים הישראליים הנרכשים ע"י האיחוד האירופי.

מדינת ישראל חייבת להפעיל רגולציה מחמירה כלפי המפעלים המזהמים, משום שאם המדינה לא תקנוס את המפעלים, אירופה בהחלט עלולה לקנוס את המדינה. אסור בתכלית האיסור שמדינת ישראל תיתפס לא מוכנה לכך, כפי שמתרחש במדינות עולם שלישי.

מבין שתי האלטרנטיבות לחישוב הערך של פליטות גזי חממה – חישוב בשיטת עלות הנזק או חישוב בשיטת עלויות מניעה/הפחתה – אנו סבורים כי אין מקום לתת הנחות למזהמים.