על השילוש הקדוש: תאגידי הגז – בתי הזיקוק – ומשרד האנרגיה

לפי גוטמן, במשרד האנרגיה מודים שאם לא יימצא מקום לקלוט את הקונדנסט ממאגר לווייתן המאגר לא יוכל לפעול ולהפיק גז. מכירה של קונדנסט או אחסונו במקום שטרם נקבע או נבנה הם החלופות היחידות שיאפשרו הפקת גז מלווייתן. בשלב זה אין אפשרות ממשית אחרת, מלבד האופציה של בזן.

הסיבות וההשלכות – של התכנון הלקוי של משרד האנרגיה, באישור אסדת הטיפול ליד החוף ולא באזור הקידוח בלב הים

הדיווח של גוטמן מורה על הטעות הקשה, על התכנון הלקוי של משרד האנרגיה, שאישר את הקמת אסדת הטיפול של הגז מלויתן ליד החוף ולא כמקובל בעולם, באזור הקידוח בלב הים. תכנון שמנע למעשה את האפשרות למכירת הקונדנסט בשוק העולמי ונתן לבעלי בתי הזיקוק את המפתח, את האפשרות, למניעת והפסקת הפקת הגז מלויתן.

במו"מ, או מלחמת הורדת הידיים, בין בעלי בתי הזיקוק ובעלי לוויתן יש צד שלישי – משרד האנרגיה שיצטרך לתת את חלקו בהסכם שיחתם, על חשבון כל האזרחים.
כך אנו מוצאים במאמר את הטיעון כי "בשל העובדה שהמדינה לא תכננה מקום קליטה או אכסון אחר [לקונדנסט] ", ו"משרד האנרגיה מצדו עוד יושב על הגדר, ובחודש הראשון להרצת אסדת לווייתן, הצפויה בדצמבר, מתכנן פינוי של הקונדנסט הלא נקי במיכליות לדרום."

אף אחד לא קם ושואל מה זה ענינה של המדינה. תאגידי הגז צריכים לפתור את הבעיות שלהם עם הקונדנסט בעצמם. המדינה לא צריכה לתכנן מקום קליטה או אכסון לקונדנסט, ולא צריכה לתכנן את הפינוי של הקונדנסט במיכליות או בצורה אחרת לדרום או לכל מקום אחר. התפקיד של המדינה הוא לאשר תכנונים כאלו, בתנאי שאינם מסכנים ואינם פוגעים בבריאות של תושבי המדינה. אני חושש שזה לא המצב.