כל ההשקעות והסיכונים על הציבור, כל הרווחים למנהלי דלק קידוחים (תשובה), נובל אנרג'י ומנהלי רציו.
שותפי לוויתן, דלק קידוחים, נובל אנרג'י ורציו יצאו בקמפיין יחסי ציבור תחת השם 'לוויתן הפרויקט הלאומי'.
צריך מידה רבה של חוצפה ועזות מצח מצד דלק ונובל ורציו לקרוא לפעילות עסקית פרטית שלהם למטרות רווח, 'פרוייקט לאומי'.
אבל יש נקודה קריטית ששותפי לוויתן וקמפיין יחסי הציבור אינם מדברים עליה: הסכמי אפרודיטה.
דלק קידוחים ונובל אנרג'י שותפות גם בשדה הגז אפרודיטה בקפריסין.
ב- 5.6.19 פורסם כי ממשלת קפריסין הסכימה לשינוי בחוזה חלוקת ההכנסות (Production Sharing Contract (PSC עם נובל, דלק וחברת 'של', (מעין מתווה גז קפריסאי), שינוי שהוא כולו לרעת קפריסין.
שותפי אפרודיטה חתמו כבר על הסכם ראשוני preliminary agreement למכירת גז מאפרודיטה למפעל ההנזלה IDKU של חברת 'של' במצרים, בהיקף של כ- 110 BCM, לא נמסר למשך איזו תקופה. אספקת הגז צפויה להתחיל בסביבות 2024.
ככל הנראה, הסכמים אלו סותמים את הגולל על אפשרות יצוא כמויות גדולות של גז מלוויתן למצרים (שגם כך היא בעייתית), ושותפי לוויתן יעמדו בפני מספר בעיות מהותיות.
למי למכור את הגז? האם להמשיך ולהשקיע בפיתוח השדה (התשובה חיובית- ההשקעות הן על חשבון ציבור המשקיעים שלא שואלים אותם), ואיך להחזיר את ההלוואות והכספים שכבר הושקעו.
למאגר הגז לוויתן היתה חשיבות רבה עד לפני מספר שנים.
אבל כיום עם פיתוח מאגרי הגז כריש ותנין, עם הפיתוחים האחרונים של מערכות סולאריות וסוללות לאחסון חשמל, החשיבות של לוויתן ירדה משמעותית, לבטח אין לו חשיבות כפרויקט לאומי יותר מאשר למתקני טיפול השפכים בארץ או למאגרי הגז האחרים.
מאמרים רלוונטיים נוספים:
אמנון פורטוגלי
