שומרי הביתהוועדה לתכנון משק הגז העתידי של ישראל, סימנה משום מה את שנת 2042 כ'שנת הסיום' של התחזיות לפיהן מכוונות כל ההערכות הכלכליות. עד אז מתוכנן משק האנרגיה בישראל להתבסס על גז טבעי. לצורך כך נעשית השקעה ציבורית רצינית בבניית תשתיות מתאימות לייצור החשמל.
אלא מה, עיון בדו"ח של וועדת אדירי לתכנון משק הגז העתידי מגלה שהדו"ח עוסק רבות בדרכים לעידוד מאסיבי של ייצוא הגז מהמאגרים שלנו לחו"ל.
באופן תמוה הדו"ח מתעלם מכך שלפי התחזית של אותו הדו"ח עצמו – צפוי עד 2042 להישאר גז מקומי לכשנתיים נוספות בלבד. אגב – לפי התחזית מחמירה יותר ייגמר הגז המקומי כבר בשנת 2042.
בדו"ח אין מענה למחירי הגז הגבוהים שהמשק המקומי נאלץ לשלם עכב חוזים ארוכי טווח עם מונופולי הגז, וגם אין התייחסות לעובדה שהחל מ- 2042 נצטרך לייבא גז יקר לתשתיות מבוססות הגז שלנו, במקום הגז המקומי שייגמר מהר לטובת ייצוא לחו"ל.
מוזמנים לקרוא את הכתבה החשובה של ארז רביב ב"דבר ראשון".
הרבה שקיפות, מעט תוצאות: הוועדה לתכנון משק הגז דילגה מעל בעיות עתידיות
למרות שבעבור רובנו שנת 2042 נשמעת רחוקה באופן דמיוני, במונחים של תכנון משק האנרגיה עתיר התשתיות, 23 שנים הם פרק זמן סביר להיערכות ולתכנון קדימה. החלטות אסטרטגיות כמו הרחבת חיפושי הגז ובניית תחנות כוח דורשת תכנון ארוך טווח, וראייה שלמה של התמונה הסופית הרצויה.
אולי יעניין אותך גם: