על מי מגן המשרד להגנת הסביבה?

ובכן – לפניכם הפירוט המלא:

1. זיהום האוויר – ניסוי בבני אדם בקנה מידה לאומי?

חרף הצהרות משרדי הממשלה בעבר, התברר כי לנובל אנרג'י אין נסיון עם מערכת הפחתת זיהום האוויר עליה היא מצהירה. המשמעות היא שזיהום האוויר הנמוך עליו היא מצהירה הוא כנראה לא ריאלי ובפועל הפליטות יהיו פי 20, ואף יותר מהמוצהר, בדומה לפליטת הזיהום שניתן לראות באסדת תמר ובאסדות בסדר גודל של אסדת לוויתן בעולם.
כיום המשרד להגנת הסביבה מאשר כי הטכנולוגיה המוצעת על ידי נובל אנרג'י אינה מוכרת בעולם, ומאז נובמבר 2016 (מעל 20 חודש) מעת הגשת בקשת היתר הפליטה, עדיין לא מצויה בידו אף לא דוגמא אחת של אסדת גז עם רמת הפליטות לאוויר שחברת נובל אנרג'י מציינת. 
לאחר שבדקנו עשרות ומאות דו"חות, להערכתנו, פשוט אין אסדות כאלה. כמן כן, אין ידע טכנולוגי, לא אצל נובל אנרג'י ולא אצל המשרד להגנת הסביבה, ואף לא בעולם כולו, לייצר פליטות נמוכות כל כך מאסדה להפקת גז.

גם הערכת המומחים היא שהפליטות ממנה יהיו גבוהות בהרבה מן המוצהר.

חישובי ממוצעי פליטות הזיהום התבררו כלוקים בחסר מהותי. להערכתנו, במשרד להגנת הסביבה לא יודעים מה יהיו הפליטות.
נראה שהם עובדים על פי נתונים שנמסרו להם על ידי נובל אנרג'י, מבלי שאף גוף מקצועי בעל משקל בדק אותם ועימת את נובל אנרג'י מול התחזיות הלא סבירות שהגישו.

דוגמאות שסיפקנו לשרד להגנת הסביבה לאסדות גז חדישות בעולם עם פליטות זיהום גבוהות לאוויר, נותרו ללא התייחסות, המשרד בחר כן להתייחס דווקא לדוגמא של אסדת נפט.
להערכתנו המשרד לא התייחס לפליטות הגבוהות שהצגנו כי חברת נובל אנרג'י לא הצליחה לספק מענה לנושא. 
אנו מתרשמים כי יש רצון לעבוד בשיתוף פעולה מצד המשרד להגנת הסביבה ואם היו אסדות גז שניתן להביא כדוגמא לפליטות נמוכות – היו מביאים אותן מהר ובבהירות. להערכתנו לא מביאים כי פשוט אין כאלה!

מה כל זה אומר בעצם? שהמשרד להגנת הסביבה בוחר להאמין להצהרות לא מבוססות ולא אמינות של חברת נובל אנרג'י ומציע בעצם לקיים ניסוי בבני אדם, בקנה מידה לאומי, לבדיקת טכנולוגיה שאינה מוכחת ואולי לא קיימת כלל. 

2. זיהום הים – אין תכנית לטיפול בשפך בחירום

אמנם ניתן לנו פירוט רב אודות תהליך הטיפול במי המוצר בתמר ולוויתן, אך המשרד להגנת הסביבה לא חשף את שם ופרטי מערכת הטיפול בפועל. יתרה מזאת, חברת נובל אנרג'י לא הגישה את המסמכים המציגים את הרכב מי המוצר המדויק, ולכן טיפול בבקשת היתר הזרמה לים כלל לא החל.
בנושא דיגום מי המוצר, המשרד טוען כי "קיים קושי לאסוף בעלי חיים מאזור הקרוב לאסדות" לצרכי דיגום, ועם זאת באותה נשימה מציין כי "בסקר הוידאו נמצאה חברה עשירה ומגוונת של צמדת ים ודגים על גבי וסביב רגלי האסדות". אם כך, מה מקור הקושי?

בקשתנו לחשיפת תכנית הטיפול המפעלית הכללית בשפך לחירום, זכתה לתגובה כי "התוכנית נמצאת בידי נובל".

תכנית טיפול ספציפית לאסדת לוויתן – טרם הוכנה. למעשה אף גורם לא ראה עד היום – לא איגוד ערים ולא הרשויות המקומיות האמורות לקחת חלק בטיפול באירוע שפך.
לא קיבלנו תשובה מדוע נפסל הפתרון להשבת מי התוצר הרעילים חזרה לבאר הגז במקום שפיכתם לים, בו רואה המשרד להגנת הסביבה לטענתו פתרון סביבתי מומלץ. לטענת המשרד להגנת הסביבה הפתרון הזה נפסל מסיבות שאינם ידועות לו – נשלחנו לברר זאת מול משרד האנרגיה.

כלומר אנו למדים כי ניכרת מגמה מדאיגה של דחיית קבלת נתונים קריטיים עד שלב מתקדם בפרויקט, מתוך הנחה מראש כי לא יתגלו בעיות לא צפויות, או חמור מכך – לא משנה מה יתגלה, מתווה הפיתוח ימשיך בכל מחיר.

3. הסתרת הנתונים על הרכב החומרים במאגר

עוד עולה כי כלל המודלים שהורצו ע"י המשרד להגנת הסביבה לקביעת הסיכונים מהאסדה (ים אוויר וצנרת) מבוססים על דגימת קונדנסט אחת ויחידה משלב ראשוני בקידוח במשנת 2012, בניגוד להנחיות המשרד עצמו המחייב דגימה עדכנית לכל הפחות פעם בשנה.
בקשה לפירוט נתונים גולמיים וחישובים שהובילו את חברת נובל אנרג'י לקביעת כמות הפליטות לאוויר ולים, כמו גם לחשיפת דו"ח הרכב של אותה דגימה יחידה (שבוצע ע"י חברת Intertek ואינו גלוי לציבור), זכתה להתעלמות.

4. השלמת סקר סיכונים – לא בוצעה

בקשת המשרד להגנת הסביבה להשלמת ביצוע סקר סיכונים כמתחייב בתוכנית הניהול הסביבתית – תלויה באוויר במשרד האנרגיה מסוף 2016. מסיבות שאינן ברורות למשרד להגנת הסביבה, שהפנה אותנו לשוחח עם משרד האנרגיה בנושא.

5. שיקול בטחוני? איפה הסימוכין?

למשרד להגנת הסביבה נאמר כי קיים שיקול בטחוני בנוגע למיקום האסדה, אך כאשר ביקש מנכ"ל המשרד לראותו, נתקל רק בהבטחות שיועבר מסמך בהמשך, שטרם קויימו עד היום.

6. יהיה או לא יהיה ניטור רציף?

בנושא הניטור באופן כללי, רב הנסתר על הגלוי – היכן יבוצע הניטור? מה ינוטר (האם פליטות חומרים אורגנים נדיפים ורעילים או שמה תוצרי לוואי של שריפה?), איך ינוטר? ואולי בכלל התכוון המשורר ל"ניטור רציף של צריכת דלק וטמפרטורה", כנרמז בבקשת היתר הפליטה.

ובעיקר, האם יהיה ניטור רציף או לא יהיה?
המשרד להגנת הסביבה נתן לנו טענה כללית (ומבורכת) כי יהיה ניטור רציף בארובות. עם זאת היא הוגבלה ל"ארובות הרלוונטיות" וכי מה הן ארובות לא רלוונטיות? ומה עם פליטות לא מוקדיות שמקורן אינו בארובות? 

מדאיג לראות שבבקשת היתר הפליטה לאסדת לוויתן, שעודכנה ב-20 החודשים האחרונים פעמים רבות, עדיין קיימת רק טענה כי

"משיקולי מקום ומשקל" לא יבוצע ניטור רציף (באסדה שמשקלה 25,000 טון…).
בנוסף, חברת נובל טרחה גם להעלות לאתר משרד ההג"נס מסמך המציין כי אין חובה לבצע ניטור רציף, באסדות ימיות באנגליה(!?)

אז תגידו אתם – יהיה או לא יהיה ניטור רציף?

אז על מי מגן בדיוק המשרד להגנת הסביבה?

המכתב מהמשרד להגנת הסביבה

כולנו ביחד #עוצריםאתהאסון. ניפגש בכיכר רבין במוצ"ש 1/9/2018https://www.facebook.com/events/355841681618246/