איך שדדו לאזרחי מדינת ישראל 7 מיליארד ש"ח – פרק ג' – חברת החשמל מגויסת לעסקה הסיבובית לכאורה

 

יתרה מזו, כאשר עומתה אז חברת החשמל עם הידיעות בעיתונות הזרה, ענה סמנכ"ל הרגולציה שלה: "לא היה ולא נברא. לחברת החשמל לא מוכר כל ויתור על החוב. לא יהיה ויתור על החוב והחברה ממשיכה לפעול לגבייתו".

 

רק לקראת אמצע שנת 2019, החל להתפרסם גם בישראל כי מתחת לרדאר, דירקטוריון חברת החשמל אישר ב-31 בינואר 2019 את הסכם הפשרה עם חברות הגז המצריות, שקובע כי החברה תקבל רק כ-500 מיליון דולר, שהם שיעור עלוב במיוחד של כ- 15% בלבד מהחוב הכולל הצמדה והוצאות משפט, וגם זה בפריסת תשלומים עד לשנת 2028.

 

הערך של החזר החוב בערכים כספיים שהיום נאמד ב- 360 מיליון דולר בלבד! זאת, לעומת חוב בערכים דהיום (כולל ריבית והוצאות משפט) של 2.36 מיליארד דולר.

 

 

חברת החשמל לא דיווחה דיווח מיידי לבורסה על החלטת הדירקטוריון וגם לא על מכתב שנשלח לה ב-25 במרץ על-ידי מנהל רשות החברות הממשלתיות יעקב (ינקי) קוינט, שבו מבקש מנהל הרשות כי דירקטוריון החברה יקיים דיון נוסף במתווה התספורת. בנוסף, חברת חשמל לא העמידה לעיון בעלי המניות את ההסכם, וזאת למרות השפעתו הכוללת העצומה על החברה ואיתנותה הפיננסית ולמרות דרישת בעלי מניות פרטיים לעשות כן. כלומר, לבעלת מניות גדולה שראתה את ההסכם – המדינה – יש אפליה לטובה על פני בעלי המניות הפרטיים הקטנים של החברה!

 

לשם המחשה לגבי עסקאות דומות – מחזיקי האג"ח של חברת "אמפל" שהחזיקה בצינור EMG דרכו מעוניין מונופול הגז להזרים את הגז למצרים ולכן חתם על מזכר הבנות לרכישתו, יקבלו כ- 55% מחובם. לאחרונה פורסם פסק בוררות ע"ס מעל 2.2 מיליארד דולר, שטרם מומש, לטובת חברת הגז הספרדית UFG וכנגד ממשלת מצרים, בגין השקעתה של UFG במתקן הנזלה שלא מוצתה בשל הפרת הסכמים מצד המצרים, ע"ס כ- 1.2 מיליארד דולר. המספרים הללו ממחישים, כי בהתייחס לענף האנרגיה ולמצרים עצמה, תספורת בגובה כ- 85% נראית בלתי סבירה בעליל.